Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 80

לוח ארץ־ישראל 80 בפירותיהם, אבניה-להציק נחלי שמן, יעמקיה-להספיק לחם לבל רעביני; אוירה-זך וצלול, ושמיה-םמל התכלת יהטהר- במי זרם עלקטרי פעלי הדברים המעטים על קמחי בעצמי ־יקפץ ממטתו וימשך את בארל אל החלון הפתוח ויאמר לו: "הלא שמים טהורים הנך רואה מעל ראשך, עצי אקציא עטופ־ם בפרחיהם וממולנו נשקף הים המקיף את העיר היפה יהעליזה הזאת. האם לא בן? הנך מטיל בחינגא בימי "מאי" היפים יבטוח הנך שאין ביופי הזה בבל העילם, איי לך גולה אומלל! הלא השמים האלה עבירים ולבושם במי שק מגועל, פרחי העצים דומים ללחי מוכה שחפת והים . . . אך מה אדבר, אם עינים לך שיר הלאה, האינך רואה את ארצנו הנוה והנהדרה, אך בה הוד, בה הדר ויופי אמתים". במו זרם הנובע ממעין חי בן שטפו מפי קמחי אמרים על ים התבלת, על התמרים המנענעים את ראשם על רובם־ הרי יהודה על עמקי השרון והשפלה וכבל אשר היסיף לדבר כן הוסיף להתרגש ובכל אשר גדלה התרגשותו כן גדל כה חזי־נו וירא את בל האר•; לפניו וידבר על כל הר וגבעה, ומהארץ עבר אל העם הממשך והממרט החלש והרפה ב״ב עד בי נדמה לו שאין בי אפילו הבה לשוב אל ארצו, והאמנם בן היא? הן באמת גדול, הלא גדול העם T