Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 78

w. רוח ארץ־ישראל 78 w גם לי מיה ד׳ עמד רב. אף אם לא תשמיעגי זאת אבין בי יש לך רב, צרית רב־ת מצירות א־תך אחי, הן יהודי אתה הלא זה לבד מספיק יב״ש בשהנך מאלה הסיצרים בצרת עמם; אולם לא עליך מכאב כמבאביי, ולולא איפיי המסגל לשמח לקראת בל מקרה ב־דאי בבר נכרעתי תחת סבל יגיגי. התאמץ, בי ישנם ימים שהיגון ישרט בצפרגיי החדות בלבני, ואז הנני כמשוגע, אז גם מסוד, השנינות והבדיחית ששמתי עלי ושנעשה לי כטבע ימני לא יועיל לי, רק נחמה אחת יש לי בעולמי והיא: בקורי בבית אליעם, ודא עקא, בי לא בכל פעם איבל לבוא אליו, טרוד היא האיש הזה מאד ועתותיו ספירות יחס אני על אביר זמנו. מי היא זה אליעם אשר הזכרתי בבר פעמים אחדות? מעין שאול הנחבא אל הבלים. אבל מה מעשהו, השקפותיו, א־פיו? מה אגיד לך, ידידי ׳׳ אליעם היא א ל י ע ע ם, ובדברי קפץ ממטתי, הדליק את הנר וישב על מטת קמחי. סלח גא! מבל התפעליתך לא אבין מאימה. שמע נא, קמחי, גם אם אדבר בל הלילה אריתי לא תבין אף מה־שהיא ורק באשד תכירהו היטב אז תבין כי בדברים אי אפשר לתארו, צריך להכירו היטב היטב. T