Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 77

חוזה בהקיץ 77 יעלי' קרום, בא להציקי ויעוד זנרינית המעשים, המקרים ותקוות העתיר מתגלגלים במיתי, :ראתה לו ן הימה ירושלם, הוא ריאה את שער יפי וגזומראיתיו וגרמים; המה לי כאלי הם מבקשים רחמים על הערים השיממית , יהעזיבית שבסביביתם. קמחי חפץ לקום להעלית גר י ל כ ת ב באשר המכין לעשות בעת אשר תקפיהי עשתנית מעציבית באלה, אך השש כי יפריע את שנת בארל דיצר לי עתה מאד על בי בחפזי גתן להעתיק את חפציי. אלו היה בודד בחדרו הלא יכל לקים בלי מפריע. "איי! אייה!"-נשמעה אנחה בפולה יעמיקה והתפרצה מבארל. "האינך ישן יעל מה יאגח אדוני?" ,,לעזאזל תלך עם ה״אדיני" מיבן בי אינני ישן ואנכי נאנח מריב טובה, מאושר הנני יותר מהמרה". הדברים יצאי מפי בארל בלהג-־מר מאד. j "האמנם תדע דאגה? למראה פניך אמרת־ בי 'מיך מלאים עינג ונחת". לא עליך, סיח קדוש, "עונג ינחת" באלו, החניך של . ׳’יאלין שבר את גיפי, ה״השבלה" את נפשי יהסית את : לבבי בגזלו מאזרועותי רעיה אהובה. בלי ספק הייתי 1 הילך אחריה אלמלי חיבתי לארבעת־ילדי הניתנת בי ן כח לשאת את אסוני הנירא. -ומדוע לא תישן אתה? J