Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 52

ליח ארק־ישראל 52 ימי החיל היא בגיר על מסגר, יאף בי בבר ידעתי את ההגדה ע״ד שמו של בית הבנסת הזה, בכל זה עשיתי את עצמי כלא י־דע, ואשאל מבן־לויתי, מדוע נקרא בית הכנסת הזה על שם אברהם אביגו? והיא מהר לספר לי את הספור הזה במי: -לפני מאית בשנים היתה עדתני קטנה מאד יורק מנין מצמצם היה בה, ויקר המקרה, בי בין ב ס א לעשיר נאלץ אחר מיישביה לעזב את העיר יל ר נ ל י מ ח ל ה ו, יללכת ירישלמה. חשב חשבו בני העדה, כי ישיב ליים הכפירים לעירנו, באשר הבטיח להם, אך מחלתי בבדה עלי ולא יבל לשיב. ערב יום הכפירים בא ובעירנו לא היו ייתר מתשעה אנשים וינדל מאד צער בני העדה בראיתם כי יהיו מבדחים להתפלל ביום הקדוש ביחידות; וישלחי שנים מהם לעמד על פרשת הדרכים לראית אולי יראו מרחיק איזה הלך וימהרו לבשר לבני העיר; השמש כבר נטה לערב-יאי; עיבר ואין בא, וישובו העירה בעצבין יתונה. ובני העדה בראותם, בי הם שבים לבדם! נדלה תינת נפשם מאד, ייתפללי תפלת מנחה { ביחידית, בינון יבבי, וילבי איש איש לביתו j לאבל הסעידה המפסקת, ואחרי ההפסקה שבו בפחי נפש י*בית הכנסת, הם עימרים על פתח בית הכנסת,