Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 44

לוח ארק־ישראל 44 להם עזרתו מקדש ולא יתנם למרמס לרגלי העריין 1 הזה לבלי ישבת הישיב מהעיר הזאת, מקום מניחת ׳עצמיתיהם. בני העדה מלאי בדייק את פקידת הרבנים 'אזהרתם, והיום אשר לפני היום המנבל עמדה עדת! i חברון בל היום בתפלה ובתחנונים, ואחרי תפלת ערבית | הלכי לבתיהם עיפים, מעונים ונזדבאים מפחד 'ים | המחרת.- ייהי בבקר, בביאי השמש לשער החצר לפתח את הדלת, יהגה לנגד עיניי בחיר אשר בתחתית הדלת, בים מלא דינרי זהב, יירם מהר את הביס "לך אל -בית הרב, יימסיר לו את הביס, יהוא מהר לקריא אליו מיד את ראשי העדר, ויחד פתחיהי ויראי כי מספר דנרי הזהב- מביין בסכום שבקש מהם המושל, יישמת מאד ייאמרי: אך זה דדים עשה ה׳ לני, יינילו יישמת מאד מאד ייודי לה׳ חסדי, ימיר הלכי ימסרו ילידי המושל את הכסף, והיא, בידעי את ערך הטנחו! אשר הביאי לי, הבטיחם להגן עליהם מעתה מכל שכניהם. ימיד בשובם נזרי שנית על כל בני העדה; להתאסף לבית הכנסת להידית לה׳ בעד חסדי אשר .נטי1 להם. ובאיתי מעמד הסכימי, כי מלבד אשר המעשה הזה יכתב בפנקס הקהל לזכרון עולם, נם התר ישל הדלת אשר בי נמצא הביס לא יסתם לעולם, ונם באשר יצטרכי בזמן מן הזמנים לעשות דלת חדשה,