Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 22

לוח ארץ־ישראל 22 קיל רעש של המון מים רבים, בתמהון הבטתי אל תיך דדר ההר ולפניי זרם מים חזק המפכה בכל עז וגיפל ברעש ממרים הר טבריה המיצק ויורד משם ל״חמי טבריה", נסיתי לשים את ידי בתיך החיר יךזביה במעט מרב חם ורתיחה חזקה ■ ,. באימת פחד הבטתי אל ההר הזה הטביל בבטני בח בה נורא, בח מים רבים בוערים ושירפים! ההר נורא הוא ברום השתרעותו, במדרגותיו הרחנית, בכפיו יסלעיו השחורים!,., הלבנ׳י לבל ארך מורד ההר, ולפניני ׳נראו עיר חורים קטנים ופתחי מעינית, המפכים מתוכם זרמים רותחים, הנופלים אל הבנרת להרתיח את שפת חפי השקט!,,, -לוא הרגישו עשיריגו והבינו את כל הסגולות הגפלאית אשר ב״חמי טבריה" -אמר החילה- ואת בח הרפיאה אשר בהם, בי ,אז לא עזבי את המעינית האלי במצב שמם בזה; פה הן יבול להיות מקים הרפיאה היותר נפלא! האמינה, אדוני, -היסיף באנחה,- בי' בבל בקר מדי לבתי רגלי מן העיר אל בית הרחצה ומתבינן אל יפי הבנרת, ואל המעינות הרותח־ת הגוזלות לבל ארך ההר ויורדות אל הים בלי כל תיעלת, אל השממון אשר מסביב, אז לבי בי ישבר לשברים. ויגין פנימי לוחץ לבבי, לראות מקים מחמדגי זה• חרב, עזיב, ימשימם בל בך!״