Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 95

הירודים בארק טורקיה #5 להכריח בו׳ אע״ם שבעלי הקבלה דברו כו׳ מפני שדבריהם אינם אלא על צד הרמז שמי־מזים הם לעצטם שהיו בקיאים'על זה. אבל בזמננו זה שבעונותינו הרבים אין אנו מכינים בתפלות ינו לרמז במה שראוי לרמז ׳ הלואי שהיינו מכונים על פשט דברינו היוצאים מפינו ואין אנו יכלים להכריח את העם בדבר מן הדברים הרומזים לעליונים«). ר׳ אליהו היה בימי נעוריו מתנגד גדול לקראים, וגם כתב ספרים נגד ר׳ אליהו בישיצי הקראי. אך דעת זקנתו נהפך לבו אליהם לטובה׳ ויהי למגן להם מפני חמת הקנאים אשר אטרו להפר בחזקת היד את ברית האחור, שהיתר, ביניהם ובין הרבנים בקונסטנטינופל ע״י הטילם חרם "שלא ילמדו חכמי ישראל את הקראים שום למוד שבעולם׳ לא מקרא׳ ולא משנה, לא תלמוד■ ולא הלכות, ולא הגדות׳ לא פרושי המקרא הדורכים דרך הפשט׳ ולא פרושי המקרא הדורכים דרך הקבלה, לא׳שום חכמה מד,חכמות׳ לא הגיון׳ לא טבע ולא מה שאחר הטבע׳ לא מספר■ ולא תשברת לא תכונה לא מוסיקה ומדות ׳ ולא שום אחד מסעיפי החכמות וגם האלף־בית לתינוקות בכללי. וחים הקנאים היה למודת דוח י לרב בני הקהלד, בקונסטנטינופל, והמלמדים אשי התפרנסו מהקראים בלמדם את בניהם בבתי ספרם התנגדו אליו ביחוד• ובהורע הדבר לרי אליהו מזרחי, חיה אפו על הקנאים׳ ויבטל את החרם בטול נמוד בתשובה גדולה אשר בה הוא מרבה להביא ראיות טהתלמודבי אין ממש בדברי המחרימים. ר׳ אליהו מת בשנת רפ״ר,(1696), י ת׳יוגיח הו»• ס אי.