Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 93

93 היהודים בארק טורקיה לאבותיו אשר־לפי הנראה—באו מארץייון להשתקע כקונסטנטי־ ניטל, בנעוריו למד ר׳ אליהו תירה ככתי־מדרשם של חכמי אשכנז ויעש חיל גדול בתורה ויצטין־נחסידותו הרבה, כעטת רוח, ובישרת־ לכבוי ויצא שמו לתהלה בכל ארץ תוגרמה. מלבד בקיאותו בתלמוד ופוסקים׳ היה ר׳ אליהו גם בקי בחכמות הכלליות אשר אהב מאה וגם השתדל להפיצן בץ תלמידיו הרבים׳ כטרם המנותו לרב׳ בכל היותו טרוד בעסקי פרנסתו וחלוש המזג מאד ככל אשר יעיד בעצמו באחת מתשומת־ז לא מר : ■טרדות וצרות נמשכות לי כזו אחר זו׳ אין צרה סוטרת את חברתה׳ אם מצד עסק המזונות ההשים כקריעת ים סוף י ואם מצד התלמידים ישמרם צורם׳ אשר רובם אני מלמד אתם על צד ההכרח, כי1אני.טתכיש'הרכה מקרוביהם המבריחיםאות,,ולא בלמוד התלמוד לנד׳ אבל כל אחד לפי חפצו. יש מי שיחפץ ללמוד תכונה׳ ויש מי שיחסץ ללמד תשברת, ויש מי שיחפץ ללמוד מספר ובמה למודים אחרים מתחלפים קצת מקצת כתכל'ת החלוף, וזה בכל יום ויום. והקימה שבכולם.שאני חלש הטבע איני יכל לקבל דברי הצער׳ וכמעט שאין חדש מחדשי השנה שאיני חלש יום או יומים". 1ז ר' אליהו לא הסתפק כמה שלמד הוא בעצמו את החכמות לתלמידיו׳ אלא השתדל נם לחבבן בלב בני דורו ע״י חבורים שונים אשר חבר בהן ואשר מרב חשיבותם נעתקו לשפת דומי. ר׳ אליהו ירש גם את מקום ר' משה קפסלי בסוד רכי המלוכה בתודיבא בח קהלותיאחיו אשר כתוגרמה. במשרתו זא.ת שרת כל ימי ממלכת ביזיד האחרונים וכל ימי ממלכת טל'& 1 שדת הוא״ם סיטן;•׳.