Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 85

85 היהודים בארץ טורקיה בשנת רט״ח 1482, החל המצב הכללי להשתנות לטובה■ ביחוד הוטב מצבה המוסרי של קהלת אחינו בירושלם, כי כשלשה עשר לחדש ניסן של השנה הזאת עלה הרב ר׳ עובדיה מברטנורה להוד שב בעיר הקדש. הרב הזה מצא בירושלם אך שבעים משפחות י-לכד אלמנות זקנות במספר רב־»• וכלן ישבו ברחוב אחד, הוא הרחוב הנודע כיום כשם "חרת אל יהוד ירבע היהודים) אשר בל יושביו הם גם היום יהודים, מרביתם עסקו בכר עבודה ומלאכה המחיה את נעליה, ומהם סבבו גם בכפרים עם מרכלתם. ובכ״ז היו כלם עניים ודלים, והאיש אשר יכל לנהל את ביתו בלחם לשנה נקרא עשיר. וכרבנו משה ק'נחמן מפרש התורה הכתובה קרבנו עובדיה סכרטנורה מפרש ה ת ו ר ה ה מ ס ו ר ה שם על לבי מיד כבואו׳ לכונן את המצב המוסרי, ולהיטיב אותו ותהי ראשית פעולתו להגדיל את למוד התורה בעיהיק ולהאדירה. בבקר ובערב אפה הרבה מיושבי העיר׳ וילמד עמהם הלכה פסוקה, ולכל אלה אשר הקדישו את נפשם ללמורי התורה הראה אותות אהבה וחבה יתדה, וכל.דבר לא היה בכד מטנו לעשות לטובתם. פעמים בחדש דרש ד עובדיה בניהכע בלשון הקדש (כי רב יושבי העיר הבינו את השפה הזאת) ודרשותיו מצאו חן ונעם רב גם בעיני הטון העם. בעלות הרע״ב לשבת על כסא הרבנות כירושלם, לא האמין כעצמו כי יעלה בידו להחזיר למוטב את הניגשים גוני המסים והארגוניות הנ״ל, בשמעו מכבר את כל הרעה אשר עשו לעם, ויפחד כי ברבות הימים ירדפו גם אותו כדרכם עם כל אלה שבאו־להתישב נירושלם. אך לא כאשר דמה כן היה, כי אמנם הצלח הצליח בדרשותיו ותוכחותיו לנער מעט מעט אחרי המדות הנשחתות של יושבי העיר בכלל, ושל המגשים נפרט.