Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 84

הקבלה בסולוניקה דורשים רבים נין הגולים הגיל׳ והחשובים שבחם המה: ר׳ יוסף בן שלמה טייטצאק. וד שמואל סרנקו ואחרים. מני אז היתהסוליניקה בתוגרמה האר ופית את אשר היתה צפת בארץ ישראל׳ למרכז לדורשי הקבלה ולטעמיקים בסתרי חסומה ומעשי הנפלאות. היהודים בארץ הצבי. ישוב היהודים האחרון בארץ הצבי בכלל ובירושלם בפרט, אשר החל עם עלית הרמב־ן יהז״ך לבניי 1267) מסם רד ארץ מולדתו׳ וילך הלוך וגדול גם ברוחניות וגם נחטריות בל ימי חיי האיש הגדול הזה וגם שנים רבות אחרי מותו׳ השתנה לרעה בתחלת המאה השלשית לאלף החטשי «1440) ירושלם בפרט סבלה נוראות׳ ויושביה שתו מצצו את קבעת כוס התרעלה יותי מיושבי יתר הערים. וזח כאשמת אנשיסאחדים עריצים ואבירי לב אשר נמנו מטעם ממשלת מצרים אשר הארץ עמדה אז תחת חסותה. למען גבות את הטסים ואת הארגוניות המניעים לח מאת היהודים. העריצים הנוגשים לא שבו אחור מסגי כל, וישתמשו באמצעים שפלים וגסים. למען ענות ודכא את אלה האומללים אשר גורלם נתן בידם לעשות בו כחפץ לבס׳ עד כי לא נשארה להם׳ לאומללים, דרך אחרת בי אם להטלט בעור בשרם׳ וללכת לגור באשר ימצאו׳ ואלה אשר לא מצאה rם להשיג להם את הוצאות הדרך לצאת את העיר׳ וישארו נח, היו ברעה גדולה׳ ולא עור אלא כי קרא ה׳ לרעב וגם לדבר (בשגת רט״ן-1481) ויעשו שמות בארץ «). I1 על קירית היהירים באיץ לפיוס התישנס נה נפעם האחרינר. ה״גו «*נ ת '*ך לאלף הווטש׳ ראה פאטיו של ט■ לינץ«הירודים נאיץהצני" ייישליש שנד. ני. נ" אשד נעקגותיו הלכנו נם אני כהדחגת הסרק הזה. הסתרגס