Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 78

78 ׳־יודו׳ ארץ •ישויאי* על ידו בארץ תוגרמה, ויכוננו בה ספרד חדשה •ספרד מזרחית". גרוש אחינו הספרדים יחשב׳ מפני סבות רבות. לאחר המקרים היותר מעציבים בדברי ימי היהודים בכלל׳ בהיות תנצאותיו נוראות לא רק להמנרשים עצמם, כי אם נם לכלל עם ישראל בכל הארצות אשר נפצו שם. ואמנם לרגלי הגרוש הזה חשך .מאור עמנו׳ ונקודת כבדו נעתקה ממקומה. ועמודי התוך.שעליהם נשען כל. בית ישראל נפלו תחתם. הגרוש הנורא הזה הפיל את רוח כל בני הגולה, ■גם את רוח אלה אשר לא נגעה הרעה אל עצמם ואל בשרם, עד.בי חשב חשבו אותו לחרבן בית קדשנו ותפארתנו בפעם השלישית, בהתישב הספרדים בטורקיה,—הארץ הזאת אשר הי תה עוד בימי עלומיה-התאמצו בכל יכלתם למשוך אליהם את עין הטורקים לטובה׳ בהעשירם את הארץ—בחריצותם ובידיעותיהם בכל חכמה ומלאכת מחשבת,ואמנם היה ביד הספרדים המגורשים לעשות זאת כי כלם היו אנשי עבודה ומעשה׳ זריזים ומשכילים, וביניהם היו גס נעלי הון׳ סוחרים, ועובדי אדמה, רופאים ומלומדים וגם נעלי מלאכה חרשי עץ וחרשי ברזל. צורפים ואומנים נפלאים, וכל הולך בטל, ואוהב עצלות ומנוחה לא נמצאו בהם כלל. ובכל עיר ועיר מדינה ומדינה מקום באו שם להתישב פתחו בתי מלאכה ובתי מסחר,ויכוננו ר,ם לברם את מפלגת האמנים והסוחרים, ויצטינו ביחוד בהכנת אבק השרפה ויציקת הרובים וגם למדו את הטורקים לדעת להשתמש בם. ולכן לא יסלא איפא׳ כי כעבר זמן מה עשו הטורקים שמות בקרל החמשי ובאנשי חילו הנוצרים. .ע״י גרוש היהודים