Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 50

so לוח ארק ישראל מחכמי הגאוגיסיה הטפורסמים בימינו אלה׳ בהוסיפו: כי ביט, הרומאים לא היהה אף עיר אחה גדולה, אשר לא היתה בה קהלה של יהודים. הקהלות האלה גדלו ביחוד בימי החרבן׳ אשר אז נספחו אליהן רבים מאלה שעזבו את ארץ ישראל ברצונם הטוב. מלבד השבויים הרבים אשר נפדו על ידיהן׳ וקהלות חדשות נוספו אז גם ביתר ערי האי׳ אשר בראש; עמדו חכמים גדולים. הקהלות האלה בנו להן בתי מקדש מעט לתפלה בכל מקום בואן. עד שנת 306 היה גורל אחינו באי הבלקן׳ כגורל אחיהם בכל מרחבי הממלכה׳ ויהי עליהם ביחיד לשלם את "מס היהודים, לאמר שני דרכמים לאיש לשנה. אך כשנת 306 נחלקה הממלכה. ויבואו תחת ממשלת מלכי קינסטנטינופל, היהודים בקוסטנטינופל. רבע העיר אשר בו שכנו היהודים אז׳ הוא אותו הרבע אשר עליו עומד כיום המסגד הנקרא בשם "ייני גיאמע׳ או מסגד *הסלטן ואלידה״(אם השלטן) או קרובאליו!). לא רחוק משם על יד הגשר המאגד את סטמבול יבעיג׳ה קפו> עם גאלאטה. היה, בימי כבוש העתטנים את העיר, שער פונה אל "קרן הזהב• ואשר דרכו היה מוצא המסגד. את השער הזה קראו היונים ב: ם ״יהודי קסיסי* או ״שער היהודים״ 2). בקצה העיר השניה׳ קרוב לארמון הישן של הבלכרנים׳■ הוא המקום הנקרא כיום כשם "אגרי קפד׳ היה בית הקברות ליהודים. אלף וחמש מאות ימנה ככר עברו על המקום הזה" ■כיום גקיא הרחיב הזד. כיב« ■בלוק בזאר Hr. de l‘ E^pir® Ottoman II ®»יאה וטאטר נספרו ז (*