Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 87

— 87 — נחצה ימנית על ידי אלישע תלמידו אשר הכה אותו באדרת אליהו. נעמן שר צבא מלך ארם נרפא מצרעתו בהטבלו במימיו בעצת אלישע. . . והדנה תדגה בהירדן למכביר*‘ — שאל עזריהו הסופר• ־־ בקרבת מי ■'מרום וים כנרת תדנה בו הדגה למאד —ענה אבי־יעקב — ובצפת יביאו דגים רבים מהירדן כמעט בכל יום. אולם בירושלם רק לעתים רחוקות מאד יובאו דגי הירדן . וכאשר אחשוב אני. לוא יבאו הנח דינים מומחים ובקיאים לפרוש רשתות׳ אז בטח יראו ברכה בעמלם. וגם אנחנו הינו אוכלים דגים לשבע. אל תרדו לרחוץ בהירדן — פקד ראימ המורים בראותו כי אחרים מאתנו החלו לפשוט את בגדיהם לרחוץ מי הירדן חזקים ב מ רוצתם ויורדים ברעש. ובשום איפן לא אוכל להניחכם לרחוץ פה, פן יקרה לכם הלילה אסון, ומה גם אחרי אשר לפני שתי שעות רחצתם במי ים המלח . . . נסע ונלכה - נשמע קול מפקד. — עברנו שנית את היער הקטון הסוכך את הירדן, וישבנו על חמורינו אשר עמדו שם עם חמריהם. דרך •קאסר־אל־יהוד׳(מבצר היהודים* ו״תל־דשילרשאל" (תל־גלגלז — קרא ראש המורים. — טוב טוב אדוני, אך טהרו נא בדרככם כי כבר רד היום. שמענו לעצת החמי ונדהיר את חמוריו ואחרי עכור חצי שעה באנו לפני בנין מרובע הבנוי מאבני גזית כתבנית מבצר. הנה יקאסר־אל־יהוד׳ — קראו החסרים. י— ירדנו אחרי הגדולים שבארחתינו אל החצר פנימה; ונשאל לשלום ראש הבית. והוא קבל אותנו בסבר פנים ייתן לנו מים לשתות, ועל שאלת הטורים אם יש פה איזה שרידי עתיקות;