Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 77

— 77 ביום המחרת - אמר ראש המורים — כי עלי להודיע זאת בבקר לראש החמרים. ויוציא את הבדיקר ויקרא : בית חגלה. ים המלח. הירדן והגלגל. רשום כל זאת בפסר זכרונותך - צוה להמכלכל — כי הלא נפשך יודעת כי החמרים עצלים וחפצים" רק ללכת דרך קצרה. וגם זאת אל תשכח — ענה המורה השני— כי החמרים יקחו עמהם שני נאדות מים טובים ממי המעין, למען נוכל לצקת עלינו אחרי רחצינו במי ים המלח המסבב דקירה ועקיצה. עודם מדברים וקול כנגינות ערביות נשמע לאזנינו. מי הנה המנגנות האלו?—שאל עזריהו את מנהלת הבית.— הן הנה נשי הפלחים תושבי העיר אשר תנגנה ותצאנה במחול לפני הנוסעים הלועזים איטר באו גם כן בערב הזה לה״טלון ירדן״ אשר ממולנו — ענתה המנהלת. - האם קראו להן הנוסעים כי יבאו להראות כחן במחול ושיר? — שאל עזריהו. — לא׳ רק זה דרך בנות יריחו, כאשר יבאו נוסעים אירופיים, תבאנה לסני בית המלון לחול ולנגן, למען ענג ובדח את הנוסעים במחולותיהן ומנגינותיהן המוזרות; ולמען השג בעמלן שקלים אחדים. ואם יש את נפשכם אדוני, אצור, ויבאו הנה לחול ולנגן לפניכם. לא לא! — ענה ראש הטורים, — נודה לך על חפצך הטוב לחעניג את ארחיך, אבל אנחנו עיפים ויגעים מעמל הדרך, ועלינו לקום עם עלות השחר, ולכן נשכב מיד. ואל רעיו המסובים ואמר] בלאט ז שם בנות יריחו איננו נודף במאד, ובטח גם מחולותיהן ונגינותיהן אינן לפי חקי המוסר ודרך ארץ, ולכן