Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 67

— 67 עברנו את נשר האבנים הבנוי עליו ונעל על הר הזיתים. במתינות ומהירות! — קרא אחד המורים — עלו על ההר הזד. כי אבניו חלקות ובנקל תוכלנה רגלי החמורים למעוד. שמענו בקול המפקד ונרכב לאט איש אחרי אחיו כמסלה קצרה העוברת בין אבני המצבות הרבות המפוזרות על פני כל ההר הזה טרנליו ועד ראשו. ההית הפעם בהחור הזה או בהמערה הזאת 1 — אמר אלי יעקב רעי. - אנכי לא בקרתי עוד אף מערה אהת מהמערות הרבות . אשר בסביבות עיר קדשנו, כי אבי טרור כל היום בעסקו׳ ולבדי לא יתנני ללכת. בהמערה הזאת בנוים חדרים, אולמים ותאים שונים. כלם חצובים בסלע ההר אשר מתחת רגלינו, ובכל אחד מהן מספר מכין; והמוסרה תקרא את המערה הזאת בשם קברי חגי ומלאכי. את המערה הזאת בקרתי גם אני — ענה ישעיהו — ובאמת נפלא הוא במאד לראות. איך עלה בידי אבותינו לחצב בגינים שלמים בסלע ההר מתחת לארץ מבלי עזרת מכונות. ואשר יפליאני עוד יותר — ענה יעקב — על הקדישם כחם וזמן רב כזה רק למען בניני מתיהם, כאלו נבא להם לבם כי יבא יום אשר ארצם תערה עד היסוד בה, ולכי בקשו מסלט למתיהם במחלות צורים. וגם עמלם הרב הזה לא הועיל למו — אמרתי אנכי הלא עינינו הרואות כי כמעט מדי שגה בשנה יבואו תרים והקרים טקצוי ארץ, ויחפרו את כל המערות והמחלות העתיקות׳ ויוציאו את הארונות, ואת העצמות והאפר הלאה יזרו. בהבנין הזה המוקף הומה — אמר ישעיהו חברנו בעלותינו על ראש ההר - היתי בחול המועד סוכות העבר עם אחדים מרעי.