Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 66

מטה ולפי זה תשתרע רק עד לפני מקום המקדש. ולכן ישערו החוקרים כי היא רק מחצב אבנים גדול, וטמנו לוקחו אבנים לבנין חומת העיר והמקדש. ורק מאשר כי בימים מקדם פחדו יושבי העיר ללכת בה עד קצה, טלסטים ושודדים, לכן חשבו כי היא תשתרע עד יריחו והיא היא המערה אשר נכחה ברח צדקיהו וחילו. ומה החצר מזה לשמאל הדרך? אשר קירותיו חשכו משחר — שאל ישעיהו חברינו. - את החצר הזה יקראו התרים בשם ׳יחצר המטרה". י ובקצהו יראו את הכור אשר "בו השליכו את ירמיהו הנביאי. לפני שלשה חדשים בקד אבי בחברת אחד הנוסעים מבני עמנו (ועמהם הלכתי נם אני) את החצר הזה הסגור תמיד, ובעליו לא יפתחהו רק בשכר חצי פראנק לנפש, בהחצר הזה ישנם אמנם בורות עתיקים ויפים במאה ופלחי עמודים ואבנים מפותחים מתגוללים בכל פנותיו, וכנראה עתיק ימים הנהו. אך אבי הגיד להנוסע כי אין כל יסוד להטסוה אשר תקראהו בשם "חצו־ המטרה". עמדו עמודו ז גשו הנה — שמענו את קול ראש המורים אשר עצר בסוסו רחוק מעט מאתנו. — כלנו טהרנו לגשת אל מקום עמדתו. ■הנה גבעת סקופום — קרא ברמזו באצבעו על הגבעה אשד ממולינו — "על הגבעה הזאת עמדו חיל הרומאים תחת פקודת טיטום בהצתם על יהשלם. הלא תזכרו זאת מדברי [ימי ■ישראל אשר למדנו". בן, כן, — ענו הגדולים אשר בקרבנו הלאה, הלאה, — נשמע קול מפקד — ונרכב הלאה על -פני.מורד ״הר כצעיתא״ (BezetUa) עדבואינו לנחל -קדרון;