Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 40

— 40 — את אשר לא תקנו יתר המושבות כשנות עשר, אך הם לא זכו לגמור את אשר החלו, ההבילה נתפרדה ועי״ז הושם מעצור להקדמתה ושכלולה. אמנם מסוה הוד וחן לבשה המושבה, אך היא רק כמעיל יפה עטוי מלמעלה ותחתיו עור נסתרה עניות ומשכנות, שפלות הרוח ודכאות הנפש. בראשונה לא דאגו בני המושבה (מלכד אחדים מהש) לאחריתם, אלה מפני רפיונס, אלה מפני עניותם ואלה משני רוב עסקם, וישענו על תמיכת אחרים, וביטים האחרונים יעבדו אצל הפקידות ולא יעבדו ולא יטעו את אדמתם, דק האברים החדשים נטעו מקרוב כרמים, עצי!מקרים ותות׳ ע״ב רוב בני המושבה אינם חיים עוד חיים עצמיים חיי אבר שיש בהם פרנסה, כבוד ושלוה, כי אם תלוים באחרים ודואגים דאגת מחר. עמלים עמל רב המפרך את גופם טבלי תוחלת ותכלית לימים יבואו. בכלל התפתחות וגדילת פתח תקוה איננה דומה להתפתחות וגדילת מושבה אחרת. בעוד אשר טושבת ראשון־ לציון לטימל; גדלה מן המרכז ולחוץ, היא נוסדה על בסיס נאמן ומעט מעט התכוננה ונבנתה ותשתלם ותשכלל עד כי הגיעה להויתה הנוכחית׳ הנד, פתח תקוה גדלה מבחוץ אל המרכז,היא היתד, ככדור רופף ומתמסמס וקרום דק ימלם ויפה הגלד על פני כלו מבחוץ ומעט מעט יתוסף עליו מבפנים עד אשר יתקשה כלו וכל חללו ימלא. וכדרך כל הויה ותמורה כזאת יתעוררו לפעמים בתוכו סערות ורוחות רעות המפקעים את הקרום הדק ועושים בו בקיעים בקיעים. זה הוא מעמד החומרי •של המושבה בכלל; ומצבה היוחני? האם אומר כי יש בו חסרונות; כי צריך יפוי ותקון; כי ששל הוא; כי רחוק הוא עוד מהמצב היאות למושבה עבריה תטה וחסידה? אין לי עסק