Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 32

32 — ותכף עיר׳ לפועליו ויחסיו סמוך לתומה העיר מבפנים כנגד אוהו מקום שהיו חופרים אנשי המשנה׳ ודרך אותה החפירה יצאי מחוץ לחומה מתחת לארץ ושם בהרחק ארבע אמות מן החומה מבחוץ חסרו סביבות החומה מן הקצה אל הקצה׳ ושם מאנשיו שוטרים באותה החפירה לילה ויום׳ שבבא חופרי המשנה מוכרחים לעבור דרך אותה החפירה ושם ימיתום לפי שהם באים א׳ א׳ מחמת היות המקים צי, ובזה לא נעשה רצון המשנה. ומכל זה לא ידע המשנה מאומה כי חשב אין חכמה בערבי אחד לעשות כזה, והיו חופרים והולכים וביני ביני היו משליכים טירום בלילות על ידי שהביאו כמו מאתים שקים מדמשק וימלאום עפר ויעטידום בפניהם לקבל עליהם מה שמשליכים מעל החומה. וגם העמידו מחשקים זה על גב זה עד גובה המגדל בריחוק מיל ומשם היו משליכים לאנשי המגדל להמיתם; ויהי לנס שלא הרגו איש ואדרבה נהרגו כמה מהם; ואנשי המשנה מהם היו מתים מן החורב ביום ומן הקרח בלילה; ובפרט מן הגשמים שהמטיר ד׳ ג׳ ימים לילה ויום עד שנתיאשו כל חיל המשנה כי ראו שלא עשו מאומה בעשות כל אלה ן ואשר ה׳ היה עושה נסים לטבריה ולכל היושבים בה עד שכמה מהם ברחו. אבל חמשנד, עם כל זה לכו היה חזק׳ ואז •מריו חזרו לשלוח אל השיך לומר נסה נא אך הפעם ולא נכזב׳ כי עתה ודאי נחלש כחו של המשנה; ואף על פי כן אין לו להשפיל עצמו לפניך אף אם ימות. ובפרט שנתקרב הזמן ללכת אל החאג׳. אם כן שלח את אחיך שיך יוסף שדבריו מקובלים ורצוים ומכובד ואז יסיג לבו באומרו עתה יראו כל אנשי וכל חילי איך שלח לי את אחיו והוא נכנע לפני ואז ודאי ישלים עמך. ויען להם השיך אין לי להאמין עוד בכם ואיני שולח אפילו עבד אפילו שפחה הן מחמת שמה העלותי בהשפיל את עצמי עתה זה שלש פעמים