Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 24

— 24 — ומיד שלח השיך אגרת לאחיו סאעיד ע״י הרצים דרך ים. וכה דבר אליו: ידוע תדע שכה וכה עכר הענין שלא רצה המשנה להשלים עטי שכוונתו נראה להרוג אותי והמשנה אשר בצידון שלח אלי לאטר קום עליו והרוג אותו ועלי להחזיר תשובה אל הטלךשבדין הרגת אותו. עתה שלח משם ע׳י הםוחרים פראנסיז אשר שם. שאם דבריו אמת ופיו ולבו שויסנדבר הזה, כה יעשה שיקום הוא עם קצת מאנשיו ויעלה לצפת או לעכו שמקומות אלו קרובות לטבריה שיודע לעיני העמים שהמשנה של צידון קם על המשנה של דמשק להלחם עמו על שהחריב הכפרים אשר סביבות טבריה ועל אשיר רוצה להחריב טבריה שכל זה הוא תחומו. ואז בראותכם שכבר קם ועלה לצפת. אז תביאו כל החיל פתע פתאים ותהרגו אותו ואת כל חילו שאז יאמרו העולם המשנה קם עליו והרגו׳ אבל אם לא ירצה לעשות ככה׳ תדעו נאמנה שפיו ולבו אינם שוים וטי יודע שאפשר שהוא והמשנה מדמשק בעצה אחת. כה דבר השיך לאחיו סאעיד. וכאשר חשב כן היד, שידעו בבירור שהמשנה מדמשק שלח אל המשנה אשר בצידון לאמר אל ירע לבבך בבאי לצוד על טבריה; שאם הוא על המס שלא יאבד; כל סך ממון שעולה המם מכל המקומות הללו עלי לשלם. כך נודע הדבר בסתר וכל זה לא היה יודע כי אם השיך ואחיו סאעיד לבד. אמנם כל אנשי טבריה לא היו יודעים מאומה, ויהי בבא הרץ ט״דיר חאנה" והחיל לא בא נצטערו אנשי טבריה שעל החיל היו בטוחים ובפרט שהגד הוגד להשיך מאיש אחד שבא ממערכת המשנה בסתר איך ששלח המשנה לחיפה להביא משם כלי משחית ב׳ טירום גדולים אשר שם. שהקונכראש לא הצליח בהם ולא נשאר לו מהם. חשב שעתה עיי הטיתם יעשה פעולה הן להרוס הן להמית. וכשמוע היהודים הבשורה הרעה הזאת הוסיפו דאגה על דאגתם.