Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 95

95 גלי ספק אין שוס נצון אה03 נוער יה וכל נמתה יק לאתנן. אן חלקו מחמאות פיה להתחפש גמענוה אהגה, וסמתשגה ונונתה הפנימית צפונה נקיגה, וזה שית זונה, היא לא שתה לגה רק לזנונים געד אתנן׳ אך נצורת לג. משתמרת מאוד להראות כונתה ונצורה היא גקרגה, ויהיה א״נ נצורת סעול מקל גאלו» ההיא גסמינות להי׳י׳ יייזירגם:. ׳. Jf« . ein Weib kam ihm entgegen, deren Vorsatz Buhlerei, doch wohl- ,verwahrter Gesinnung שם י״ד. זגחי שלמים תלי, היום של.מתי נדרי. השרה לו, מדי יום גיומו יצאתי לנקשך ונדרתי לעשות את היום אשר נו אמצאך ליום משתה וזנח, יהיה איזה יום שיהיה והיום שלמתי נדרי ולמה? עי׳ז נוהל, על כן על ני לא לאנס יצאת- היום לקראתן׳ ני ראה זה נס ראה, יצא״י היו! לשחר שניך - ומצאתין! ויתורגם: ,um Fr-ud-nfest b,n ich verpflichtet, -und heute erfülle ich mein Gelobniß; dieweil entgegen ich dir gegan 9en und ich doch dich finde! פניך׳ יש עוד לנארו מן פניה משורש פנה׳ כדרך האוהג לפנות ננל עזוז תנחת- לאהונתו ויתורגם: -Deine Zu ,eigung zu!iichen, zu erstreben» % שם נ״ג. שתאם, מענין פתיות אשר שרשו פתה, מחלפה הה״א לאל״ף נדרכה נא״צע המלה נמו ח ל חי ס מן אלה, ני לא ילך החסר לג אחרי הזונה נ׳א אחרי אשר נשתה על ידה נחלקת אמריה אולם מד נהתפתותו לה, מיד נ לי הנין ונצי שים לג ופהאס הוא חוטא, וכן דרך הסתננות הפרשים נלשוגנו אשר תמחצג קידש נחצנה יל כי יוקותס וכזית הודם. ח י׳ד. לי עצה ותושיה אני נינה לי גנורה׳ על נלתי נקטו לי נינה כמו שאמר לי עצה לי גנודה נראה, ני כל הפירשה כוללת ספור תעלות החכמה וה־א היא המדנרת, וידוע ני הנחת שם חכמה על הדנרים המושכלים כנר מאת הקדמונים הנקנים נחסירה תלמיד מפי ר3 והנמצאים נספרים חרותים עלי לוח, (רש׳י וד״ן הירך וויזל נסי גן נעול), לא כן שם נינה, הנחהו על העניניס השכלים שהשכיל וחדש האדם מדעתו ותנונתו נהיות עליו עזר שדי ממרומים, אך נרצות האדם לגיא למדריגה כזאת צריך למלאות כריסו תחלה ממעדני התורה והחכמה ומוכרת ליגיעה גדולה והתננרות על הסתת והדחת היצר המשים ארגו נקרנו להוליכו תועה לא דרך אחרי תענוגי התנל ולהתעצל נרפיין ידים נעסק החכמה, עדי עמדו נננעית גיא חזיון הנינה להשכיל נאורח החיים מ־עת עצתו, מייצא ני לנוא למדריגת (נון מוכרח להתננרות על הנח החומרי, וז׳ח: אני נינה ר׳ל אני החכמה נאה למדרגת נינה, רק נתנאי!ה, אם לי גגורה. נקנות׳ כנר ההתננרות. מ1נדד ב׳־ר יצחק ז״ל שטערן.