Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 93

93 6auu werden hinaus deine £Xud*; שחה;צווי ויפוצו ,עתיד׳ ויוזויגס len sich ergießen, öffentlich in Wafferquellen. שם י״ט אילת אה3ים ויעלת וזן דדיה יוון ,,("ח ,הה,ח׳ תשגה תמיד. אן> ני גאוננו ד,די רא״א מ'מ נוכל להניח גמו עוד נוגה שניה נידוע התמשלות שגיעת התאוה ,זונה לסגיעת הרע,ון ,תזון, י,עד אשה זונה עד ננר לחם, ויעגור והנה איננו, ,חליפת המאוס יניחנה ננלי אין חפן ,ו, לח נן אשת איש המקודשת לו, מדי יוס ,יומו ,התודעה לו יותר, תתחזק ותתגנר אה,תו נגדה וממדרגה למדרגה תעלה ,חנו, וע״ז נופל ננון דדיה ירון גנל עת, לא ע״ו ההעגרה, ו,אה,תה תשגה תמיד. ותהיה לפי"; אילת תענין נגגר חין איל(ההלים פ׳א ה'.) ויעלת משורש עלה. תשנה ננונה דעת רש״ד ,עינן המלה הזאת, שורש שנס הנחתה על הננויה למגדר ונמל האתת הגאה מהחגנוות נח המדמה וגודל התפעלות;נפשי נהו האוה,;ציירו לנגד עיני התדמותו ציור אהוגתו יתאר אותה בכל אופני השליחות ועל נל פשעיה תנהה אה,תו, ולא יראה ני האה,ה תעיר עיני פקחיה, והשניה הזאת פעמיה לעוג, נמו ,אהגה לאשתו שהיא וגדר הדת והמוסר ומונרחת להצלחה זמנית וע׳ז ואהגתה תשנה ממידי ופעמיה לרעה ,אהגה לזרה, וע׳ז dieibt deren Liebe, aufwärts :ולמה תשגה;ני גזרה ויתירגס geht ihre Gunst, ihre Zärtlichkeit genüge dir stets, in ihrer Liebe wirst du stets fortschwärmen, worum, mein Sohn, mit einer Fremden auSschwcifen und im Schooße der Ansgearteten ruhen? הס נ״א ני נוגח עיני ה', מחי,ר לפי דעתי עס הפי שלמעלה ור״ל למה תעשה נני מעשיה נחלה;ידען ני נל דרגי איש גונח ה' הנמי ו,פלה ומאזני הדין והמשפט הוא מפלס נל מעגלותיו, ויתורו;(-: Da doch den!Augen des Ewigen die Handlungen des Menschen gegenwärtig ו נ״ג, ני נר מציה ותורה אור. נקטו אצל מצו ה נר. שהוא הנלי אשר עליו עומדת האמקה ואצל תורה׳ אור׳ שה הונח על האמקה געצמה, נראה, ני הוראת מציה, שמירת החצות ויראת ה׳ וההלינה אחרי האוקיה, ותורה היא החנתה המאירה פני אדה ועל ידה ידע האדס לפלס דרניו;משפט ולחזות ,נועה ה', ונתי, ראשית ותחלת חנתה יראת ה', וידוע ירשתם 1א;־ת נל שיראת חטאי קודמת לחנמתו, חנתתו מתקיימת ולהיפן, ונזה סדור המלות על מקימן ,שלום, ני נר מציה ותורה אור, המצוה ר׳ל יראת ה' 3סי0 לאור התורה אשר;לעדה אין לס קיוס. והגן. שה נ״ו, ני געד אשה זונה עדננר לחה ואשת איש נפש יקרה תצוד. רגו נמו רגו הדעות גענין אפי אזה׳ ואין אחת מהנה קולעת לשערה למטרת האתת, ינגר נדפס ממני יאיר עליו (וויען צ'נ לפ״ק ,דפוס שמיד) והוא, ג ע ד ׳ מן אגי עד שר שליה (ישעיה ט׳ הי) והענין יי התענוג הגא מאשס זונה׳ הוא נעונג הגא מאיילת ננר לחה או מאכנ תה, ני אחרי עגור הרענון ואחרי שגעו, נפש שגעה תגוס נופת, וכן הוא ,אשת זנוניה׳ ואשת איש או נרא״א, ני;סתחגר סאדה אלי אשת גריתו המאורה' לי, היא תקשרהו נענותות התאנה ותשמור נפשי מנפיל גרשת הזונה. או ע״ו ששמעתי מידידי החנה השלם נגיד ת׳ה ליב. ייטליס <״ע נאמרו: ני הנגע הגא תן האשה הזונה לא יניע רק עד ננר לחה, והיינו שיעני ויסול למחסור