Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 84

84 אם עני ואביון כפימו פרשו חכורי לחם תקותם עלי שתו את עיני ואזני אטמתי באולתי— קשות דברתי בפנים נזעמים לא אביחי כבדך, רם עלי רכזים כה רשעתי ונח עשוה הסנלתי! אותך יוצרי. מנעורי גדלתני : מעלם קטן לאיש רוממחני מחסורי עליך כבוקר נערב 5 מצמרך לבשתי, עת ערום הייתי ובעת צמאתי מבארך שחיתי ועת רעבתי מידך לי טרף. ועתה בלב נדכה לך אלי באתי רמסתי חצרך אם אמנם חטאתי: סלח נא לעוני ופשעי תכפר! שא נא שתתי, עונימחה, אל לבי הנעצב הביטה וראה — ני רבו חסדיך ־־־ עצמו מספר! בצע כי אבצע, הון כי קניתי, שפתי פערתי את פי פציתי: כה׳ ועצמי עשו כל אלה! לא שערתי בנפשי שכחתי שכוח כי רהב והון בצע וכה מירך אך המה, אל עושה פלא! הערה בדקדוק הלשון.!! זא!!מלמוד ל׳ע 8. נ׳ העמיד ליסוד: פי אם גס שלוז מזג! שתנוא הנגינה מתת אות הנוסף, עני׳ז ויו״ד הנוסף,!םון> אן> שלא לצורך גלל, הנגינה מלרע, נמו המנניהי המשסילי, אגן התנס וואלססזאהן!!יאירו לאינה א' א׳ נ' ני!מלות ר!תי שרתי הנגינה מלעיל מפני היו״ד הנוסף? ולהשוות זאת מצאתי!סי שפת יתר להראנ״ע שני ני לכן זיו׳ד הנוסף הנגינה מלעיל, להגדיל!ין היריד הנוסף ו!ין היו׳ד המד!ר 3עדו ענ׳ל. וא'נ נראה ני!מקום שיש לטעות שיהיה היו׳ד יו״ד ננוי, נמו אצל ר!תי שרתי ר!תי אז הנגינה מונרחת לווא מלעיל ונמו שני וו״ז, אנן אצל המגניהי המשפיל׳ אין לטעות, ני ננוי השם לא יונל להיות נמו נשאר הניגונים שנא לפעמים נגוי השם לפני ההיא הידיעה וננוי הפעל ג"פ לא יופל להיות, דא'נ היה ראוי להיות, המגניהני המשפילני, וניון דאין לטעות ננונה הנגינה מלרע. ויע׳ש נדנרי הראנ׳ע ט״ו 3׳ . ואני יסדתי חזקתי זרועותס ואלי יתפנו רע (הושע ז' ט״ו) שיעורו לדעתי, העם ישראל, אשר התה!מרדם אן את הי נאצו, ולהתרות כגורו נעה ינעיו, נן דינם היתה: אס היטי! ה' למו> אם תתת גפנם ותאנתם שלו ושאנן ישנו והצלחה תנת מנלם רימה, אז אמרו: אך עפרנו׳ נל יגיע גפינו זאת, נחינו ועוצם ידינו עשו נל אלה; אפן אם הרע ה׳ למו, אם פאון קם נמו ונדודים ננוים היו, ת,י על ה׳ מרו, על שדי זעף לנס ואמרו: ני הוא הסג צמו צרות נאלה על לא חמם נגפם ד וא'נ הטונות אשר עשה ה׳ אתם, נזדון לנס כחשו ואמרו ני לא מאתו המה, ועל הרעות