Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 76

טל יורד על גביעי פרחים תחי יתרת נחל קדומים, ותמח כן על שתילי רעיון הנסת ודעת, הרעה. מיםר נב’גה ינ5ש’נו'ויעת אם הרם ראש חפצנו בתמים קציר תבונה - זיע מבורכים נזקק דעותינו מסיגי ימים אך אחת אני דובר אומר ושמעה: עברו ״תורע טרם יחליף, והוא פורח״ רוח זמן יפח בעצמות!, ונטר,רו בגדי רמה יסיר, יפשיט שמח. ממתעה הוי נשף, הרים רמים שלמה טרישער מטדעביטש. אל רועי זשראל. Don R. Ehrcntheil in Preßbnrg. מטיות בירכם היו לנחשים — ן,.*: ד Ti• t״ ואחי איפה עתה רועים? אני אמרתי עבר חורם. ישמח ישראל פחדו סחר — י * ־ ן T T ד T אבל מי!)עמוד!בצור חברם׳ עת גם הנוצרים עצו יחד 1 מה תורידו מעל מצחיכם .;זר הכהונה;זר הרעה? מה תתחללו על נעתיקם?ה תזרעו עמל וכעס? רועי עמי על מי מריבה׳ הלזאת תקראו רעוה העררים: האר לפניהם עלי נתיבה בי תלחמו מלחמות .דברים? למה הפכתם שבט הריועה t t ד * ן י., - ד t . ללהט החרב המתהפכת; * , י י « * תחת השב,רגל התועה אל האורח!בחר ללבה? מה תלחמו חכמי חרשים׳ : r - t - זז" תעשי נפלאות לעיני הרואים; ) Diese meine Worte treffen nur diejenigen Rabkiucu, dic cs sich zur Aufgabe gemacht, einander auf allerlei Art zu de- ' kamvfen, oft gar zu stürzen, und dabei das Seelenheil ihrer Gemeinde vernachläßigen. E h t h