Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 67

67 פאי-» י^ר היולןי, חמתף ^פכת הקול פי בא עד«1!»ערי שנדם. על פר לבב 21זומר הקיף; פי בגע עד למעיון ביוצר החיים, אנא למעבבו יהמו בא מלאכי רחמים <ןומעו מר.יבפיון׳ רחמיף! — בדמעיות מאין הפוגות פס־יה כ* מי,ירפא עב« עמף מחלי •'ר^יז * תגעי? כמו אז בעקידת ן?חק*) בהר מי יכתוב להם תרופה בי יבוא המוריה — T : VT * ▼ " *־י פגע? — פן בחלי שחק הרפו תאביה הן רוב רופאי עירבו לזהב ואביה;?וגמתם׳ לפבי כס יוצר השתפכו מרי אם לחולה יהלכו צרור הכסף שיחם, חמדתם. — ובקול וןפלה ירד בבכי מלא עיביהם יצפובו רק בצע פקף ח!ל׳ם ־־ לקחת׳ עיור הם ע\יחם לפ?י ייוצר פל אם .יקראו לבית מחסור חמתם שפכו, מתלקחת: ומקום הכבור ערן לא זבחו, לא באלה חלק יצחק מושיענו ׳ [יחנה— המות, בקושרים בארץ איש יקר הוא תפארת גאון ה?-עיה, עוזינו! - קןמע קול העם ברעה מא.ךץ אם לדל יקרא אין משגת ירו ־ ־T• T׳- ״ I ־ T VV די קבות סמי תרופה, מי בלעדיו במחר פרוץ רץ לפני כס עולמים׳ מכספו יזקחם לאיש.וחסר ועמר לפני אל רם על רמים; לחמהו? תיוכיו מלא חימה ופניו נזעמים, ,גם בדבריו הערבים יחזקהו לחביות פשיוב! לשון צדים'חתמים [נחמהו. ־־י?-־ , ■ י מדרת ר3ה פרשת צו.