Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 66

66 האהבח והחדוה׳ נפשינו תדרוך עוז, וממרום חסי ואמת יפגשו׳ וצדק נשקף. הנוטה בדוק שמים ישיב ידו על הצוערים, ויחמול עלינו חמלה, הוא יבנה אה האהל בל יסע בל יצע יתדותיו לנצח, צדקתינו תענה בנו ליום מחר, כי נבוא על שכרינו, וגם פה עוד רבת תשבע גפשינו עדנה ונחת על משמרותינו, ידינו תעשינה חושיה, והוא יאמר: לדבח טוב, ולקשר אמיץ יהי! — פח פרעסבורג עש״ק פ' לך תר״ז לפ׳ק. ק$פל סא5ה<0 קיול י,'שח5ה. תשורה להמנס הנננד ירא אלהיס מזנתד 3נתר הד3נות — דווקג1ו!יווט דער אעדילין — ו3נתד שם נזו3 מה׳ו יצחק גאלרנעיו. נ״י 3עת ירד מיוטת המלי — ויהי. Don Benjamin Schwarzfeld in Stanislau. זקנים ונערים במרירות ל^ם בכו — פן היי הצדיק כפשתה ירעבו. קול בכיתם לשמים הגיע ׳ לבבם השתפכו לאל המושיע; אל אל ישרי ערבו תםל־ותיך,ם להושיעו מחלייו, ממעמקי י' לבכיהם. ז־ למה אלד,ים - מללו — ירוי שלחת אל השמועה כי באה?!איור יראתי, מרעיד עמדתי לאיש נל־הם רמתי; הן הלי ומרוח כאחת קגעוף, וכמעט עד למות נגע נגעוף. בעיר לבוב העלמה תאניה נשמעת. בי בשער בת רבים המחלה נודעת׳