Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 32

הנעלה אסר הרוה <סשן מועם מליצותיו עסיס מוסת דיך, היה שנע מרדדים עדי סגה יומו לערוג, עדי קול מגנהי סמקים נסמע: ר3 לך נן לוי * ללנת קודר ננס ונענה ועמק הגנת •’ מקום ההצלתה העורת ודמיה את מנותיה תתלק, זעום ה' ישיש, צולת ועושה טוג מי יהיסח. — רג לך ורוך ה', סגול תרסת נל מתקדס ומתמסר טמא ססתים ולי! יען רדסד אך טוג, יען עמלת לסגוד מוטות האמת, אשר ירעו קדקוד אחיך גני עמך, ולסלי! גססות רצוצות מס0י! סוגי נסש עדינה למנומיני! למעון שרסיס, לקצור סרי סעולותיך גמרות לו, ולסיוע נעימות נימין שדי נצת י שמשון היה נדל מימה מות לנעוס, מס נם לרצות, ומזה■ נסיה לו מלי מנוס—גיוס הי למודם תשרי הפנייה עליו ממלתו עד ממור, ויהי פראותו ני נגרה ידה ותמתה יכנע, נקס לסלרוז לאוהיו ודער הגאון המונהק מרן צגי חיות נ״י אגיד דק׳ק זאלקווא למען ינוא אליו ממגרתו יקדס את סני המות, אשר כגר נורה לו שומה. אמנה I גני אדס גס גני איש נלמו יהנו וידידו, ני יש אזזרית ותקוה, ועס הגויה הנסם לא תרד דומה * אך יוס האמרון — יוס אסר את קול צעדי המות אזניו תשמענה, וידע הנוע נתמנה ני ננוא הסמס גס שמם מיתו תנוא ממשנת נצת תמגא, הוא יום אבן הבוחן, אסר גו ינסן. אס אמוגתינו גקרג ולג העתיק לסגת. או יק עלי דל שסתמו היא מרתסת. שמשון ראה גיוס ה׳ ני קרג קצו, מליו ילך הלוך מנור, ונומותיו תלכנה הלוך ותסור יגע יגע, אולם לא סמד ולא רהה, לא צוה לגני ניתו: קראו עצרה גנית ד' לסאת נעדי רנה ותפלה, לאל רמוס ומנדן, ני ימלוך את נססי ממות ואת מלי מיהי לא מנן קולו לאתר: שלמו אסנר ומנתה לקדושים אסר יארך המה, למען יצוו למלאך המשחית: הנת לו וימי! גסלוה קדושה ומנוחת גסס ראה את המות הולך וקרי, ני הלא האמונה הימה נקרנו רעננה, ני דרך נתיגו אל — מות! מלאך המשחית יפתה וזרוע עז קשורי נסש וגויס, היא תרד מטה אל מקנת נורה, האדמה, עת הנפש תפרוש אורותיה, ותעוף רומה אל מקום ממנו לוקחה : השמים. מה צהלו סני שמשון, עת ראה ני ידיי לנו הגאון הנ״ל מלא שלתו האחרונה וימהר לגא אליו להתראות אתו פנים- טרס מנהיגה עיניו מראות עדי עד. —גמנרתו התעלם נל היום, ואף ניגרו איש אל רעהו נעניניס שונים וידיעת הדת. גלילה נגרה חמלתו עד מאוד, וינוע וימת, לערך שני מועדים אחר מצי הליל, שוע ימים אין מסך, ושוע רוגז, וגיוס הששי נאסף אל עמיו. אולס רומו עוד מתהלכת נתונינו י ולא מאסף עד גלהי שמיס. שמשון השאיר אמריו, ילדה נת תשע שנים, אשי את אוהנו הגאון הנ״ל שם לאג ולאפטרופוס עליה—ותקותינו נכונה ני ימלא משאלות הנוע הננוד ננל לג. lieber die Eintheilung des Aequators bei den Chaldaern» Und über jene des Kreises in 38V Graden nach dem Achiles Tatius. Frei bearbeitet nach einem im Journal des Savans enthaltenen Artikel von Letronne. Don Abraham Friedler. אגרתך החמודה מלאה ודנת שלום ותמוה ואה לידי, וששתי נעל נל הין ניאותי ני עודן מחזיק גתומת אהגתן אל אמותינו החנתה, ושקידתן רגא