Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 23

היא גן 0׳ מנה ולימה נ׳ סלעים ויהיה לנכר ג' אלפים שקלים 3200 •fl קמינן. המנה כמו שגארתי היה אתרי ימי משה 14) אגל יחזקאל הנגיא הוסיף עליו עוד שמות היא עשויי שקלים, ומאן והלאה היתה ג!ששים שקלים, אגל המנה מול נשאר גן ביה סלעים. אמנם גימי מבתינו הוסיפו עוד שתות לשקל להיות גן ביד מעות, והגדיל נזה נם השקל המול מעלתו, בן נראה דנרי ר״ת (תום׳ בנורות ה' אי) ויהיה לגו א׳ב לכלל נדול: המנה אחרי ימי משה * נ׳ שקלי קודם, ל׳ מעה לשקל •■**20.53P קמ״גן המנה 3ימי יחזקאל ס' שקלי קודם - כ' מעה לשקל יי-64 fl קמ׳נן . המנה נימי תבחינו ם' שקלי קודש, ניד מעה לשקל .48 kr י-76 fl קמ׳נן. ונימי כולם המנה הקודם גן מאה שקלי חול, ומנה התול ין ביה שקלי קודש, זולת אגן המלך אשר לא בדת׳ נאשר ניארתי לפנים. ונזה יסולל בל אגן ננף אשר נראים לנונמאוחזים נסנו ונסותרים הדונר הרנה פעמים גויני ממונות זיא מנה ח׳א מאתים, ר״ל מנה הוא, או מאה שקלי חול, או מאה דינר נמנה מול, וז׳א לא בן ב׳א הנפל מאתים. — הסלע Stater, (!g הוא השקל הקודש, גן שני שקלי חול׳ לו זי דינרים או דרכמון בסף .fl. 4kr! קמין, אגל חבמינו קראו לבל ממגע סלע אף אמלא היה סלע׳ ודומיהו סלע שעל הצינית (שגת ס׳ה אי) סלע נירונית ע״ם נירון קיסר (כלים נ״ו אי) אף אס לא היה סלע ענוע ירותי. וב״ב קראו לפעמים דינר ומעה נשם מטנע כללי יפרע«. הדינר זוז (רגע שקל בסף מתורגם זוזא חד ננססא, יקרא גס לזו; צרוף זוזא חיורא (שנח ם"ו ני) . חן זהב הוא ני איסתירא או טרפעיק בסף -16 kr קמ׳נן, אבן נס דיגרי זהג היו נמצאים גן נ״ה דיניי בסף, גס דינרי נחסת, אגל מ״ש (קדושין ח' אי) דינר נחשת׳ לדעתי נחשת ומצופה בסף נמו שעשו מלבי רומי נין קלוידיוס הגאטהילדיאקלעטיאן. ולמסקנא דיה ג לה גלילה גלי להבחין נין מצופה בסף לנסף ממש, מה שאי אפשר נין בסף לנחשת. ומי שאין לו מאתים זוז׳ זה עני קרא ומותר לו ליקח לקט שנחה וסאה ומעשר עני ולדנריאניי (נתונות סיה ני) עני נ׳ זוזי מנא ליי׳ נראה נס זה מאתים זוזי קשיטי וזוז פשוט הוא זו; מדינה ."2 קמ״נן, ויהיה עני למי שאין לו.’1® 40 -6 fl קמ״גן וג״מ לדינא. האיסתרא אחד משמונה נשקל הקודש חצי דינר, ולהיות המטנעות לשלשה ראשים שחורות׳ נחשה, לגנות; בסף, צהונות: זהב, ונתנו על מקום החולי לרפואה זוזי חיורי הוא בסף אף אס לא היה כיב צרוף ומזוקק לסי שאקושי' שובתי׳ וצורתי׳ בולם מעלין לה (שנת ס״ה אי) נס מסיר הצמא אס יתן סונריון בסף נתון■ פיו(בלים יי). אמנם זוז הוא ״ן Zeus על שהיה ק,יע עליו דמות יוסיטער ולזאת רני מנחם (ע״ז נ' איז לא היה מסתגל גצורתא דזוזא׳ ועד היום נאמר על החסידים שאינם מנירים צורת מנוגע. 14) אמרתי אחרי ימי משה, ני נימיו לא היה עוד מגה בלל נמשקל (תום' בנורות ה' דיה תנה). 15) ולא בדעת החנם לאנדויא המפרש לפעמים לפי השואת המלות ולא לפי השואת העוין כמואסתרא שטאטער וסלע: שיללינבבתגר(27 .17 Matthäi) שטאטער שלח למחצית השקל נעד שני אנשים, ואין יתנו חצי אסתראשהוא רביעי מדינר? גם החנם מינאעליס מסבים נזה לדנרי.