Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 38

את זרעת תקצור נינה לפי חסד, אם ביתך במשפט תמה, לעד תוסר. אם כארץ תוציא צמחה כגנה זרועותיה, כן נפשך תצמח צדקה על ערוגותיה, תפרח כשושנה הודך כלבנון, שמך לדור רודים, עד נצח ינון. לתורה ולתעודה אם תהיה עד זקנה, אחרי בלותך ככלות שארך תהיה לך עדנה, יחיו מתיך, שוכני עפר יקיצו וירננו, עת ליום התחיה קול שופר ׳עירנו משנתינו. אם גם רוח חורפך ׳זרה עליך בשלכת, אם מצבת קודש בך, ה'צבאית בעליך אם מעשה צדקה בחצנך אצרת שכרך אתך, אז תראה ונהרת. אס תזרע חסד ואמת על כל מים, הבאים תשרש, תשבע ממגי שמים, עצמותיך כדשא תפרחנה, טי1 אורות טל ך, תמלא פני תבל תנובה, ויאספך כבוד אלתיך. — זעליג צבי מאנדשיין. Beitrag von Jakob Triescher. למנצח על מחלה לב: וקכתי מפה אלהים ׳ חלתי בנגעי ךני אדם: ענת׳ דאבתי מתמה׳ון לב מכלי־ון עיניה: ראשי ראשי גיר לי מר: הכן יברך .?בר, זאת נחלת אדם עלי תבל: מה לי.ולבם חיי שבעי מדודות עמל וכעם: לחם מגאל מטעמי שלחנבם .ני' T : V V "TT I T r |! ־ V I ראש?זסך מנ״עמיכם: ותרחיבו עלי פיככש לאמד םוי מגרי עוהה עסיס מסבנו: איך.יטעמו לחכי מש_מניבם אם מוייין בסיר : איך זיזשמח עלי גיל חבר לנגועים כמוני או איך %י