Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 35

Scan of the page — Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)

Journal: Kokhve Yitsḥaḳ
Volume: 3 (1847)
Issue: 8 (1847)
Date: 1847-01-01
Page: Seite 35 (sequence 35)
Language: Hebrew, German
Belongs to: journal issue
OCR quality: 45% known words query
IRI: …/4785731-6613232-4789295--0691-4789331
Visual Library: page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

35 אנוש כחציר. Won S. H. Mondschein, Vorsteher in Dolechow. שבת קציר! שדה וכרמל* נחשפו 1 שבלת קמה עלימו ריח צח עפו, הגורן נאספו, אין עוד שישן פורח , שתי תרומות יאכלו, אספו בשמי ריח. חח! גבעות ועמקים בר עטפו! יונקי גפן מכובד ברכה כפפו, איך ערים התנצלו, כלמו יאבלו ומחדמש הקוצר שדי חמד קמלו. הן עוד לא ימים כבירים חלפו רסיסי טל ראש שבלת רעפו, לחוס צח הדרור עפה עלימו אל רעהו, וקול זמרתו הנעים כל עוף למינהו. בעל השדה בצל הערוגות השתרע, סביבו רקדו בניו, יחד אתם התרועע, השרה ברכו אלהים בריחו ושפעתו, מרחוק בצבעיו הנעימים הראה יפעתו . עתה עזובה האדמה, השור ילחך ספיחיה, ושושנה נובלת תאנה עלי תלמיה, רוחות קרות יסועיו פני הככר. ואל המחרשה בעצב ידו הדה האכד. לפלח ולבקע אדמתו שנית תת כה, כל היום יחרוש בבקרים מעבודתוישוח, שרשי עץ , ענפים יבשים, וסירים, רעיהו תקושש, השיק אש בנקרות צרים. אל הבערה יגשו לחמם גדותיהם, וסופה מחדר תישב גאות עשן לעיניהם. בערפל חתולתם, קדרו ידמו לארץ, מהמרת העשן, דמע עיניהם יפרצו פרץ.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.