Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 70

70 ויקרב עלם — ורבקה אשר איותו חזתה, מהרה חיש א?זיר בכנף דננים נעלסה. ״t : I-; * t Tn •;,?זז "הנה הנו!" בדמעיות ע\ע\־ון קראת. ובששון לב לאביה אוהיו ר,'ובילה; «גיואלי הוא זה! חלוקתי נמלאה! «הנה בא, אליו ננ?שי בביוסף היוחילה•' ״העיור לך תקותי הבל ורעיון רוח? "ד,נשאת כעת ללב באמון בטוח? «■Pt T TT ־ ** t I T «לדיורי זה נקשרתי לפני שיוכן רמה «עת יחר נצבנו שנעו על ד,?אד שמד,! וישמח הזקן בילד וקרביו גיל נמלאו. ....1 .....;I״ ן - .TJ בי בא הקץ לכאב בתו ה^רולת < גם את חטאת העלם כלם נשאו, בי נחם על רעתיו ושב מאולת. ויאמר אליו: עתה תקעו נא יריבם - "ולגמול הצילה איותה תתאחדו שניכם י - . ־•!י w T ־: : •י «עור היום טרם עטו צללי ערבים — •והללתם יועץ פלא. שובן שמים! אלכסנדר הלו׳ לאנגבאנק. נ^נחהים לעת צרה. Bo« Moritz Kohn. שלשה הפה שטיבי סעד תנחומים ןרעישו לאט ללב;עצב ורוח נשברה. בם, ביום הוית ו^רח.