Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 67

<.1■ lmu** J- --»־ . ר — 67 — חלומיותינו ןתך)זיתיבד יאבדו! כלה, כמו נד נתעצבה ונפיני נבהלה כן כסוי פלצות פלא היה עמר חאי^ז, שערת בשרו סמרה מאימה ופחד, ניוגה איור בהיר נפ1ץ לו חיש, " T * T , T על כל א^ר עברה ונחיתה יחד 5 ־־' J * i T l *T VI T ז T T־ ועץ פעין דאה, פי האלהים היוביח, הנצב אז על הבאר דל,שב השיח ובקווי מים בעפעפיו׳ ועינו דומע׳ ובבכי לרגלי האימה נפל א:רצה כזרע. -הוי ענייה! קרא" חטאתי כבדה גדולה׳ -ואת נקיה במלאכי מדיום תמה וברה; I - : ד T ־ V T -רק אני רצחתי בניך היוררחיס שאולה׳ -כי איותך לארש נפשי באפר אפרה! -יסלח אלה! גם את סלחי כי העותי. פ?ד עוין הנני וקעוריון חכתי. "כי צרות כאלה ומכאובים ל,שים -כצל קורתך הבאתי׳ מב'ךבת הנשים! ״אמנם כן. בשכרון אהבה טח עימם ״הולכתי שולל לב טהור, עלמה חנמימה י *ולערביון נתתי שבועה ומיוצא שפתום׳ -לאשר כילד השיבה לי אהבה נעימה; ".וצירי עליון לנקום בדברו באו׳ -הן המה היו׳ אשר שבועתי שמעו;