Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 35

35?«מחו חזל גטל אמרתו/ בצוף טעם (דעת, לו תואר ולו הדר בלבושו, שפתיו בדוד סללו. ותורת חסד על לשונו, לא ברעש בי אם ברוח דעת, בנחת ואמרי נועם יוביל הילד על מי מנוחותk המדע׳ יביאהו שערי תורה. ועיניו על ררכי העלם, אס יצרו הרע מנעוריו יאבה להוליכהו תועה. הוא ילמוהו בינה ודרך תבונות יודיענו! למען ילך בדרך טובים, יעלהו לאט לאס על מסלוח המרע. עד היותו לאיש מועיל?חברת האנושי, יבול דנלנל נפשות ביתו, ולא יהיה למשא לבד אדם; יעיר בקרבו הכתות הטובות הטמונים בו סיום הולדו. וישנו שנת עולם באפס מעיר —כמה אנשים אברו בל כדי יקד. באין יד יאמן עושה כל* למעשהו. נצר מטע להתפאר נשתל בלבינובדחנו מרחם, תאדכנה פארותיו מעלה, ויהיו דליות׳' מלא רוחב ארץ לתפארת אדם, אם ישקו לרגעים ולבקדים תבחנו, עד יהיה לגפן אדרת, ובאפס יד חרוץ יהיה לנצר נתעב, בבתי חינוך הטובים ילמדו הילדים מוסר השכל, המד, ידחקו הגשמיות מהבורא! ותארו אותו כאשר הוא׳ מדך חכם אויר, שופט צדק ורחמן! רוצה בטובת ברואיו ושכר ועונש ילמדו נאשר הורו הנמים גדולים, כהרמב״ס במשנת כל ישראל, ני יש ויש אבל לא נשיג מהותם. — וע״י סדר הלימוד הנכון. הבנים ילמדו בנקל בימים מעטים אשר להם לדעת: לא כן בהחרר,'מבלההילר זמנו לתוהו, ולתבל כתו יכלת, כ׳ עמל הכסילים תעענו, אשר לא ידע ללכת אל עיר (קהלת) ואייויהס שלהו צעיריהם אל המים הנוזלים ממקור התבונה, שבו כליהם ריקם, בושו וגם הנלמו וחפו ראש. ־־ הנה הראיתיך לדעה, ידידי, הפסד הלימוד הנקלה ונשחת. ותועלה הלימוד המועיל וטוב, ואל יתעה אותך .־,עם הרב הזה בדבריהם, אשד יאהבו הישן נושן, כאשר הוא נושן, אף אם אין נו טעס וריח, ויאמרו געשה כאשד עשו אבותינו אל חאבה לשמוע מוסר אולתם, לסור מאמרי דעת, באשר יאמרו כי לימוד חכמות ולשונות תעשה אדם לאפיקורס, הבל הוא אין בו ממש, ני בבר הגידי לנו חכמים מפוארים, דבלי אמרו קשט ודעת, ני אך בזאת ינאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרוש (בינת לעתים דרוש לשבעות) ותקצר היריעה ואצא מנדר הקצור. אם אעביד לפניך כל הדברים אשר נאמרו ונשנו מחכמי כל דור ורוד י אשר כלם יענדו זר תפארה ללמוד החכמות אשר תועלותיה גדולות בדת ודין — ראה אגרת הבירשי בש״ות הרשב׳י׳א ובס' התורה והפילוסופי» — לכן אחי ועמי• הואילו פנו בי, למדו היטב׳ אל תשתיתו עוד סדר הלימוד