Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 17

17 — חולת אהבה תשא נהי עורי עניה. קומי רוני! לא יכאיב שבט העיני מי יחבוש ירפא כאב לבי? מי יעמוד לימין ימי אבי? לחם צר שלוה ושוקטת אהבה על עניך שלטת; נהייתי אני ונחלתי׳ אין אתי אשר רתאותי. אלכסנדר זיסקיגד שוואיץ לא נמר זלעפות, תפוח ורימון נמצא גם בישימון. למה נדאג ועל מה מקום נבוא שמה יום יום אשר יולד בו נשבעה עלי חלד; תגלנה צפרים, גילו דגנו נערים י- על הברד. Don Hillel Grünberg פני השמים טעבים קירו והשרת מים בענן נצררו. לאט לאט החל הרעם ועור מעט יצא הזעם.. בקור ממעל מימיו קפאו טרם על הארץ באו בהר ובמורד על פני הארץ אך בצל היער כה יחליפו. ממלאכתו האכד עיף ויגע על פני הככר בטח ישתרע. פתאום כרגע החל הנגע יל עוף כנף מעל הענף רדת השפילו כי עבי שתקים והצי ברקים לעלות העפילו. כספיר לטוהר פני השמים אור יקד וזוהר על כל החיים. ב עד שדה וכדם השמש בגבורתו גם חמוד גרם לא נסתר מחמתו עובד אדמתו ישבות ינוח עוד בו נשמתו ישאף הרוח. זקן ונער י עבוד לא יוסיפו