Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 14

מצות לשיוע - ואירא לננס ראשי יי! ההרים הגנוהים המה רד״ק וימי'ן 3םורם ענה לדעת הראשון היא מנע׳יו ולדעת השני היא מהפפולים, ולשניהם יש זרות' משונות; אך להמדויר תהיה משורש עונג ימסרו! הנוי! ונשלמה ידנש הג שאמריו וההולם נתהפן לקונן לא לק" מ תולדתו, יעיור היותו יותר נאה הקנון לשני דגם מזק נידוע למדקדקים - *לי ק?י• אל נא תבכי יונתי תמתי, אל תיוךיד דמעה נצר, אל תנודו לי אוהב ורע. אחי ואחיותי אל נא תילילו, ובי תקיוננו עלי מד, לי תיועילו? ןכי תרבו?כי אי?ני שיומע ■ גם לא אע^בם אם תשאלוני; תנחמו! הנחמו רך#י #ליומי אם לריק עמלתם ולא תמצאוני מר1ם עליתי,.ויפקיד?*קיומי " וימת הכותב משה יוסף מבית לעווי ביום.לביע. מכתם. היום הלך פלוני מאתנו היום יום תדור, ודיצה היום כלנו הנמים, נלנו, ני הפתאים לוחו חוצה, — ה׳ רועי לא אחסר.*) < על עשיר אחד, בעל בעמו _ארב השטן ליקה מאודו; *) מעשה מסופר נמולין ק׳ה נ' עיש.