Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 11

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
2 (1846)
Issue
7 (1846)
Date
1846-01-01
Page
Seite 11 (sequence 13)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
61% known words query
IRI
…/4785731-6613229-4789209--0580-4789221
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

— 11 — Verwaltungscommitv sämmtlicher Israeliten Ungarn-, M. Pollack, H. Kassewih, H. Löwy, :pj,ונקובים 3שמסלזכלון M. H. Kahn, M. Helsinger, H- Kunewald, Präses, תמימים ומיי ארן, שמס ושמעס יפייס׳ ויציצו כאהלים נטע ד'!’ אשא עיני ואראה כה ונס באהלי ומשכנות יעקב 3אדצנו ארז אונגארן, והנה מזרהס מלאים ששון ושמתה אן> גילת ורנן, כל נבר תאזרהו שמחה, וכל פנים קבצו עוז ותדוה, לקול הבשורה אשר באה, והיא חתן מעדני מלך. — חול ענות גבורה מגבירים אנשי שם. אשר למעשה חיל אמצו וחזקו. ונישע אחיהם צאן אובדות עמלו׳ וספן 7' בידם יצלח, ונודעה יד ד' את עבדיו. לתת מנם בעיני מלכנו(אשר כתרו ישועה׳ ועטדתו מעולפת חנינה לכל בני מלכותו, ומשגיח ממנין שבתו עם שריו ויועציו עושי רצוני, גס על גדרות צאן כנחלאה. על מוסבות בני ישראל, הוא אבינו, הוא מלכנו, לעדי עד ימלוך ותמס קדנו בכביד, הקיסר 5ערדינאנד יר״ה י) המה הפיקו רצונו ורוח נדיבתו, לשבור מטה עול סבלנו, ולפתח מוסרות עבדותינו, אשר מני אז ועד עתה על צוארינו עמוסה, כובד משאת הכסף: Loleranzsteuer, אשד זולתה לא הורשה לנו לגור בארן, אס לא נתנו מדי שנה בשנה סך עצום על גנזי המלך — כעת הראשון הקל ׳ ועל ידי אחינו אנשי אמונה הנזכרים, קרבה אל נפשנו גאלה, והונח לגו מכל וכל. ומה יקר חסד אלהים. ני יטה עוד צב מלכנו ושריו לנו לחסד, והריהם ברוח מכמה מרחפת על פני חנינה וחמלה, כי עוד ישמע פתגם המלך לעשות צדקת די עס ישראל׳ ולהעלות אדונה לנשברי לב אשר אליו ישברו, וחושב מחשבות לבלתי ידח ממנו גדח נקדם — רק להושיבנו עם רגעי ארן תחת שבט המרגעה ׳ ולתת גס לנו ברכה בנחלת האדן׳ לשכון בטח ושאנן תחת דליותינו מרצה אדן ועד קצהו. אשרינו אחינו! ני מלך ביפיו תחזינה עינינו! משרך ארן אוננאדן, שמלכך מורה צדק ופועל ישועות בקרב האדן! אשדי העס שננה לו: ועמך ישראל כלו יחד, שב גס ילד, עשיר והלך, לך אמר לבס, לך הס, מלך! יעבדוך ביראה, יגילו בפחד. הה , אחי מי אל חי יושבי ארן דוסיא! כנחלים תלכנה עיני מיס, בזכרי סבלותינס ׳ בני נהרות אבנה, בראותך אמי איש ישראל עשוק ורצון, נודד ללחם, נואש מתוחלת, ומתנודד בחמת דוח על קשי יומך. מה

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.