Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 7

ז (ימיו, נוצלת כשלשה מילליצון שדי תמד, אשד יופלו מת ינולם למדי, ומ«ה ׳ששוט פל מזין, פי אין יהודה לנדה, אשל גו עזר העקאטע תופל להמיות יותר מג' מילליצון נששות, פי העקאטע דור יק מזמן אשי פגי פלה ישראל מעל אדמתו, וישנו עמים אתיים תחתס׳ ואס היתה כונתו על ארן יהודה וישראל יתד, הלא יקשה לנל מנין, כי שוי אלה יתד הלא יכללו פפלים מהמסשר הזה׳ אשי נתן הוא משדי תמי, אשר מצא שם? ואס יאמר איש ייני, גי גס היהודים הקדמונים היו מפוזרים נין כל עמי אזיא׳ וילבו אז כמו עמה נזמנינו גסוחיים ורוכלים נארצות אזיא ואסייקא, וזה יהיה לו למוסת, גי לא יפלו החיות נפשם נאין מולדתם, אשר לא יפלה לשאת אותם׳ ונם נאלכסאנדריא נושנו ונאתזו מדי נננתה, ותחת ממשלת קיסר אויגוסטוס.גרו ניומי שמונת אלפים יהודים. על זאת אשיג אמרי׳ ני האומר גגה יערו העתים הראשונים והאחרונים יתד, וינלנל הסיפורים. ני נל זאת היה רק אחרי גלותם נפעם הראשונה מעל אדמתם ׳ ולא שנו עוד נלם אל ארן מולדתם, אנל נימי הנית הראשון ישגו נלם על אדמתם, ולא השתדלו לעשות מסחר וקנין נארן כ״ש החנם פלעריני וזיל: אין עם ולאום נארן כפי ידיעתי אשר יעד עצמו רק לענודת האדמה נעם ישראל t ני המצריים והסוריים תנרו עמה גס שאר מלאכות חורש וחושג וענדו נמרנולתס דרן אניה נלנ ים, ואף ני הצורים אשר סוגרו נארצס וצא יפלו לפרון החוצה מאז נאו ישראל לארן נגען ושננו על ננונס מסנינ׳ הוכרחו להחיות נפשם מכל מלאכת ממשנת ולהיות סוחרים ורוכלים נארצות העמיס זולתם׳ לא כן עם ישראל אשר ענדו רק אדמתם ודנר לא היה להם נתחילה עם שאר עסקי נוי אדם ענ״ל. ועתה ראה קורא נעים׳ אין יתאמתו דנרי חז״ל נמדרש (ילקוט ירמיה סי' רע״א) על הכתוג ואת; לך ארן חמדה נחלת צני׳ תה הצני הזה שוחטי! אותו ותפשיטי! עורו ואין תתיך הנשר לתוך העור ׳ פך ארן ישראל אינה מחזקה שירותיה, ר״ל יושניה׳ הורו נזה כי כתו, שאחר שחיטת הצני והפשטתו׳ נעת כנר אנד לחותו ונח התפשטותן (feine Elasticitat) צא ינין עוד חיש אין החזיק נחיותו את נשרו, כן אז נעת תרננה לא ינין עוד איש ׳ אין יכלה שאה רו3 ׳ושניה נשנתס על אדמתם — וגס דנרי חנם הנ״ל אשר לא מנני עמינו הוא יעידו על אמתת דנריהם זיל. , ממגי היים יוסף במה״ו שבתי פי^ללאק rt מטרעביטש. באור מקראי קודש Don L« Pollack, Oberrab. in Grosi-Mcscriksch• (יחזקאל נ‘ נ״ה כיו) וגם אני נתת* להם חקים לא טונים ומשפטים לא יחיו נהם ואטמא אותם נמתנותס נהעניר כל פטר רחם למען אשימם למען אשר ידעו אשר אני ד׳. החכם הגזול הרג שד״ל שס על מקראות האלה, ואחלי אשל אזן וחקר סייואי רש״י ורד׳ק ואנרנגאל וזולתם מהקדושיס אשר בארן המה ולא יעמו