Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 101

101 Kommentar über schwierige Stellen in den ״Sprüchen Saiomu'ä, von M. E. Stern. מתלי ו)' ה׳ ישתעיזנס ויוסף לקת, טעם למה הניחו מיסדי סלשון על ע<ין מסל תס לקת וכן תרגמוהו גס המעתיקים (,Beispiel) גלי נועם וסנרה, נראה׳ ני נדלות התדס ללמד לתנרו הנהגה נמדה טונה, דרנו להניא לו ראיה ממעסה תהיה נאמרו לו אח'נ: תזה תראה וכן תעסה וקת מוסר. והנה מתחלה לא השתמשו המוניחים רק נדנריס אתתיס, אולם נרו3 הימים נעדר לתו מקורות העמיס ממלוא די ספקס, ויפרוץ הדנר וחנרו שירים ומשלים נפי ראות רותם, נסי הנאות לנל עני!, וענתה נמו שירתם לעשות נמעשה האיש אסר לא היה ולא ננרא׳ נסי איו3 לסי דעה אחת נסים, וע"; קראו למשל נזה נשם לקח׳ נהיות עיקר הנונה שיקת השומע ממנו מוסר. שסי' עד ט״ז 3 נ י אם יפתוך חטאים וגוי, הקשתי לשאול ומצאתי הקושי׳ הזאת גס נס׳ מעשה ד׳ [נמאמר תעשה נראשית מיו עי׳א) והוא, ני הדרן נהוניח הר3 או הא3 את בניו או תלמידו ומזהירו לנלמי שקוע לעצת המסיתים, הוא מראה לו נל אופני ההיתרים אשר יחפשו אלה להנשיר פני מעשיהם ומזהירו לבלתי שמוע לתו; ולדעת מה ישיג למס אולם איננו ננון שיתן לו טענות תה שיטעו! נגדם, אס הס נעצתם אומרים: נארנה לדם, גצסנה לנקי חנם, אשר הוא עון מפורסם לנל ונופל אל העין, ומי פתי יסור להנה נשמעו בזאת, ונפרט הדנר נגד הטנע של מוכיחים לדבר אתרים נאלה, ואין יניחם שלתה החנם מנל אדם נסי מסית ונפי תוניח ומניד משלים נודר נדל ועומד נפרץ מהפחית? ועיין גס שם׳ בי הוא ייש3 זאת נסי דרנו ולו לא נראו דנריו. ונ״ל ני עוד תקשה הנהו: אתרו נצפנה, נ ארב ה׳ נמדנרים בעדם ננלילת הניסת עמהס, ותה הוצרך להוסיף אח'נ גורלן תפיל נ תוננו, תחלה מאי קסנרי) וני האמינו ני איש נקי נסים אשד מעולם לא כסה חמס עלי לבושו ישו ה למו לעשות במעשיהם ולבסוף לא יותן לו חלק, ואין אדם חוטא ולא לו? ומה יסיתנו נלא זה ללנת עתם? — ועיר נסוף דנריו אמר: בני אל תלך נדרך אתם, מאי דייקא? הלא דיו נאמרו: אל מלן אתם או: נדרנס? לרן נראה בי מטמון שכלי נסתר במאמרים האלה, כי יאתרו אל הניחת למען התשינהו בעבותות ההדחה, אלי חברתם, שהוא לא יעשה מאומה ממעשיהם, רק ללנת עתם לבד׳ והס ידעו נאמנה, ניאסיארוח לחברה עם אנשים באלה, הרגל יעשה לו טבע ובהיתר, ולבסוף יעשה במעשיהם, וזה אמרם: נארנה, נצפנה, בלומר רק אנחנו העושים מנצשה בידים ולא אתה, יע״ז נופל נבון, גורלן תפיל בתוננו, ר״ל אף ני אינן עושה תאומה, בנל זאת מקש מלק נתוני, ובזה הוא נקל להתפס ברשתם ואין עול נזה ונאוה לדבר למסית, וע״נ הוסיף לאמר אזהרה גם עי!: בני אל תלן נדרך אתם, ר׳ל אף ני אינן עושה תאומה, אע״סי נן נל תלן אתם ונדרנם' (ונגר נדפס הפי' הזה בהקדמה להעתקת׳ המליצית לספר הזה ומצא חן בעיני רואיו תה׳ל.) י׳יד גורלן תפיל, הנבון כדברי רשי׳ד נתקוניו למען השיב מלת תפיל לפי ענינו פה על אסניו, וענין גורל׳ חלק׳ והראוי בגורלן, והחסר הבי׳ת גדרך אותיות היחס להעדר במאמרי המליצה בידוע, ויתורגם: