Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 99

99 עונים ורעים, נמצא אצליהם רמזים מפוזרים נתלמוד, ונגדר הזה נח הלחשים וקמיעות, וניחוד שמו הנח הזה נאותיות שמוה הנורא כמאמרם פסחים קי״ט, מאי למנתה מחיק, זה התנסה דנרים שניתם מתיק יומין, ומאי נמהר סתרי תורה. סי׳ דשנים מעשה תרננה ומעשה נראשית ופירושו של שת נדנתינ זה שתי לעולם. ונמנות ניט נשעה שעלה משה למרום מצאו להקנ״ה שיושג וקושר קשרים לאותיות׳ שם, נדדריש רי״נ אילעאי אלו שני עולמות שנרא הקניה אחר 3ה׳ ואחד ני/ ונשואהמיז, ואינא דאתרי שם חקק (גיחזי) לה[לעגלתיינעס] אסותא והיתה אומרת אנכי ולא יהיה לך, ונגינוין ס״ח, יהינ ליה [לנניהו נן יהוידע] שושילתא דחקיק עלה שם ועיזקתא דחקיק עליה שם, וננרנות קניה אר״י איר יודע היה גצלאל לצרף אותיות שנבראו נהן שמיס וארן, ונסנהדרין צ״א ולבני הפלגשיס נתן אנרהם מתנות, א״ר ירמיה נר אנא מלמד שמסר להם מס נוותאה ׳ ונאנות דר״נ פי"; ודאשתתש נתנא אנד ואזל ליה, כיצד נל המשמש נשם המפורש אין לו חלע׳יהג. ונן דנרו מצירופי אותיות א׳ינונימטריאות ודרשו עליהם כמו א׳ת נ״ש גיר׳ אח״ס ננויע, איל ניס נין, שנת ק׳ד ובחולין קל״ט נשגס הוא נשר נשנים גימט' משה׳ וניומא נ' השטן נימי שס״ד ואין לו רשות ני׳הנס, ונמ׳ק ז' חרם נני׳ רמ״ח הוו, ושם י״ט יהיה נ נימי תלתין הוו, ונת״א ׳ ונמו שאמר ר׳ יונתן (חגיגה י״ד.) נל דנור ודנור שיצא מסי הקנייה ננרא תתנו מלאן, נן הניחו דמיון נח הזה לדבור האדם לפעולות ידועות, לרפא החלי או להרחיק המזיק, והוא הלחש, ולמכתג שהוא הדנור הנראה ע״י קמיעות. ונן מצינו לחשים ד״מ למי שיושג ותשמש נקניו לנלתי יגיעוהו הנשפים, לא לי לא לי לא תחים ונו' (גרנות ם״3), ונשנת ה״ו נל מניני נשוי א דאימא ונו', לסימטא לימא הני, נז נזייה מם מסייא ונוי, לכיפה לימא ה ני חר3 שלופה וקלע נטושי ונו', לשידא ליה הוית דפקיק דפקיק הוית ונוי, לשידא דנ׳הנ ל״ה אקרקפא דארי ונו', ונמגילה ג׳ האי מאן דמינעית ונו' ליקרי ק״ש, ואי לא ליתא הני עיזא דני טנחא שתינא מינאי׳ ונגיטין תינו לשגריר׳ דלילא ונוי וניתא הני שגרירי דפנ״ס ונוי׳ ונסנהדרין קיא הלוחש על המכה ונוי, ומשם נראה ני לחשו גס כתני קדש נמו פסוק נגע צרעת ונו', ונפתחים ה״י אס שתה זוגות נימא הני, אתון ואנא הא תלתא ונו ׳ שם׳ האי מאן דפגע נהו ננשיס נשפניות נימא הני, ארי חמיתי נדיקולא׳ ושם קי״א ואי לינא ונוי נ״ה אגרת אזלה אסיא׳ ודף קי״ג לחש לתנורים שגרירי נרירי דירי ירי רי, ולשתיית מים נליל רניעי או גליל שנת, לול שפן אניגרון ונו', ומפעולות המנתב בקמיעות להעביר נל פגע ולרפא חלייס גס מזה נמצא במקומו' שונים בתלמוד, כמו נגיטין ס״ט לדמא דאתי תגחירא ליתי גנרא נהן דשמיה לוי ולכתוב ליה לוי למפרע, ואי לא ליתי אינש מעלתא וניכתוג ליה אנא פסא שילא נר סומקי למפרע׳ ואי לא נכתב לה הני טעם דלי נמי כסף ונו', ונשנת נ״א נמתיי' ונקתיע׳ ופירשו בגמרא איזה קמיע מומחה נל שריפא ג' פעמים, ושם ס׳א הגרנות והקמיעין אע״ס שיש נהן אותיות ונו' ונגח' קט״והנרנות והקמיעין ונוי׳ ינדף ע׳ח במתני' עור כדי לעשות קמיע, ונססחיס ע״נ דני סרחי רומי ונו', לתאי נפקא מיניה לקתיעא, סירש״י ורשנ״ס לכתוב קמיע נשם אילן, ננון אס הווק תחת גי סרחא נותב לו קמיעא נשם רוח, שם, הא זידתא ונו׳ למנ״מ למינתנ לה קמיעא ונו', אתא ההוא מרבנן ונוי הוה כתג לה קמיעא, ובסנהדרין ס׳ח אמרו לו הנדוד והאתוס והקמיע ונו', לא לנד אל הדביר והמנהג יחסו * 5