Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 87

87 ולימין עמך ישורון נצבת בצרתה אז בעמים את ידך החזקה הודעת. כן גורל אשור יהי. יען אותך גדפו וביד רמה מערכות ישראל, הדפו תנה נא אות לאמתך גאון לבם להכניע, השלם נא חפצי מלא האות לבבי עמוד עתה לימיני בשפל מצבי ‘ ידעו הכל כי ביד אשה עמך תושיע. ככלותה להתפלל קמה מכמע על ברכיה פשטה שקה והסר בגדי אלמנותיה בגדי מועד לבשה כל עדיה עטתה; ותרהץ ותבץ והיטב שערותיה ודי נתן חנה בעיני כל רואיה כי לא להתפאר אך להציל עמה זאת עשתה . •לחם יין ושמן קמח קלי ודבלים אשר היא ושפחתה שמו נזהר אל הכלים לבלתי התגאל בפחבג זר אתן לקחו, כצאתן השערה על יפיח העם תמהו ״יקים אלהים עצתך״! פה אחד קראו על ירך יגל יעקב בני ציון ישמחו! בעלות השחר, והנה השומרים מצאוה אי מזה תבואי ואן תלכי? שאלוה עברית אנוכי ומעמי אני בורחת■ ידעתי מהר ינהגו לכם למשיסה לכן באתי אליכם ועצות בלבבם אשיתה איך תלחמו אתם וידכם נוצחת. אך כלתה לדבר בית הלפרנס לקחת בראותו אותה אש אהבה בו קדחה