Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 85

85 תוליביני אל _י_ער־עצי חמר מצמיח, הראיני היור הפרחים חרר כל שיח, תרבי שמחיותי כפלי כפלים. בבא האביב עמך השדה אמהרה, את הראיני יוצר הטבע לפארה, השמיעי אזני זמרת בני כנפים;;שירו יר׳ונזי אף ישמח!!י יזמרו ירנעו נם ימחו! :־: •:ד' ׳ •:י יחסו באברת ששון בצל הרדים. עמך יעוף דמיוני.על כ;נפי נחת, אל כל מקיום שמחה בגיל פורחת, הרכיב׳ רוחי.על?רוב מחשביות טוהר- מעל תלמי לבי כל פגול השישי, כל צחן כל ת?לה ממשכנו תגרשי, תשכיני ביו רגשי צדקהיוהר עצמת עיוז בעצמות׳ הציקי, רבת לגבורה בי תךביר!י ׳ בך לא אדע ר^ז, לא ארע פגע; בי.יעטוף לבי נטל .יגיוני תקלי ׳ ברית #מונך עולמים לא תחללי, י לנצח תישמריני מכל צרה ונגע. אשרי אנשיך להם שבילץד נודעו, אשרי אוהביך אליהם מאיוריך יופיעו, אשרי הנשבעים אהבה לדגלזך!