Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 84

84 מי בבניות במיוך תעלינה חילי! בלמו אך תשוקות חלד תובענה, הרוח יהלך רק איותו לא תרגענה׳ בך איור גם ,יפעה מאיר הל;ל! הן.על מזבחך אש קיורש ביוערת . שם;ריחו בשמי עדן ריח קטילת׳ .רגשי טהר בלבתך׳ בלב כל הפיחי; רעיוני צרק ברוח דיוךשיך תעוררי ׳ עשתניוה אפע מניוךישיהם תבערי, ציצי שטחה.על תלמי כל לב תפריחי! נעמת לי מאור הבת הנחמרת: בך בל תוגה אל חהיום שקחה י־וררת, את תשגבי רוחי אף נפשי תדוממי! תחת אברחך מרגיוע לברות להשביע. בכנפי עוך ער מריומי גיל אגיע, בך אמצא מרפא איותי תרחמי י יגון כי יבא וקרבי פיולח ׳ ואסיון כי יחרידני כריוצח, ־tT י זי. ז '■ ־ אל מגייול ישועתך ארוץ ואשגבה; קשת זריון אם לנגדי נדרכת, ׳" T * ■ I T שנאה בחמתה וגאונה היולכת י אליך אמהר ובמנוחה אשכבה,! אף תיפי לי הטבע ובעימותיה, תאלפיני להוקיר ערנה וחמודותיה ׳ ב;רך קנהליני ללמדני טעם הרועם;