Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 71

71 ויאמר ח?ציב'ו' ויהי איוו—ויהי חי-ים ותעל הארץ מציה אין סדרים ׳ ברוח שפתיו נגיולו בספר שמ!ם, לא מיש לא בפעל בפיו פי אם בדבךים. נטה שמים חסד׳עטמיו תכלת, תלה ארץ על?לימה הציבי גבוליה, ויתן תאר לה, והדר על פניה, ועיפל ובחן גם יפעה בל נובלת ארגמן לבשו ירוקים הרח השמש, הריק רשפי אור וייופע במו אמש, ובדיקות פיו אדמה זעטפה איור חיים. סהר וחיל צבאיות כוכבים עמדו זבולה, רבבות מזרות נגהו במרחבי שמים, בלם לתכלית טוב נוזקרו אין בם שכולה. מה אדיר במרום אלי ובבורף בשפל! T ־־ T ־ * i ׳. V T : I בחבלי נצח יקומיף יתר זקשןת ׳ במיוסרי אמת וט1ב איש אל אחיו חברת, ובביוד עושם יגיד.ענק יגיד גם נפל. תבונתו משקל לרוח סוער בזעם, לברק היודע גבולו וקצב לרעם ׳ הבס תהומות בלבוש לבל!עברו• רוקמו. ד\ם פרש!דו בהריות שטפו מים, סלעי ער כמו בר בדברו־ויטעמו, ו!הי הבל בראי מוצק רחבת!דים. ואדמה בנעוריה לבושה כלילת יופי׳