Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 41

41 כן לאנשים לכ!ם התעודה רננהלם לאטם לבור תחתיה, מעת הולדם שם.יסלדה זעם שחת אביון'שאיה. אחר' המות ןפרץ פרץ אחרים נוילרים כלי■מגרעת׳ לעביוד אדמה לזרוע בארץ להוסיף בתבל תבונה ודעת אחריהם היום זיאיר בגבורתו, היושר ואפלה מפניו ברחו, ז1 ־:■•ז ■זז •י V איש לדרפיו.ילך בשמחתו י כי. היוד והדר ממרום נשפכו * מנשמת אל יתן סערה בזעף אף אש אוכלה י שמש מעל כחזיזים קדרה -ן-•• דו ז תוכם מלאים מימי הרעלה בכה הטבע תמיר תעופתה עת למטה תד?ה תשיוח, כגביור לקרב תתעיורר משנתה TT:. ,1:- בנשר בשמים תחליף כח. אף נפשותינו נאצלות משמים אחרי הפרדן מתחת השמש לאיור עליון יתלו שבעתים להן איורינו שיואה ואמש. — רעם.ורעם יתנו נוראיות מבנירום הברקים תבל תחילו?עוזם.ירעישו הרים וגבעיוה מזרי פחדים רוייות.ישכילו. אחריהם השמש באיור.יקרות?כל פנה תפיץ קרמם, במי מנוחיות השוקטים ב?הריות בנאות רשא.על שפים תכונת הרבנים. מראש ומקדם מדורות עולמים האמה ואמונה בישראל גברו ועתה שופטי ישראל בעיניהם הנמים יף יתקעו ולסוף ישקדו — גם אם על אלה יחתמו ידיהם ללעג ולשחוק זאת בעיניהם. משה פאגעל הלוי. ***