Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 26

26 התפאר לאמו: כשמשיון איש חיל הרגתי אלפים לפצעים! שלמה השיבהו•: כן דברת כב.על דל;לה הפלאת לעשיות הלא זה הוא גם אתה¬ ■- V - - ז אשר בלחי החמור שמת איות ■ נכלומנימז ה־זדש' אשר לבית אלהינונשוא׳מעשרה עמיו׳ נחל נארזיהלגנוןוקול מיניס ןעןג5 örgcl נשמע ראשמה 3תוך וזוזומיו ומהל רמז ה' לפעמי ואומד: מהזיקר היום ־ _מהזיקרו רגעיו. האיר השחר עם מספר צבאיו• — V :־ :י י מועד אקרא לו׳ חמדת הרמים - חג לאדני היום לנדחי צאניו דביר הכינו , לא עמלו ביו בירכיו כי ביו בחר W שבת עולמים. שישי עדה.קאנישא ■ מקיום מנוחה ישבה בארץ הגר הברוכה ■ בך אנשי שם מימים נמצאו, יתר _על אחיהם שחר הקיצו; אלה כח־ולמים, ואלד, יאיצו י כן דגליהם ראשונה;סעו. אליכם עוברי ביה .ישראל, אליכם אקרא, אף כי לשבים בעיניכם: גשו הלם ג שממית-בהיכלי מלך'- שעו נא הנה מפתן ביה התפלה אך פסגו ארמניוהיו ודיומו סלה! כבו הריון אפכם ׳ גרשוהו דלך!