Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 15

f 5 העז והזאב. בא חנה, בן דמים י היורג צאן שיור וחמור, הבה .עתה נתךאה פנים! »אל תען בסייל*?אולתיו" אמר הזאב בליבתיו הן הח;ימה חרפה גאייני ובעז לא,יבער חריוני עזים מאתים ואלפי אלפים ראיתי כזה מח1מה נשקפים. .על חומה נבוהה ובצורה;שב עז בהשקט ובטח, נאפר עוז וגבורה •* יז T ׳ : t .;שקף על כל פני השטח. .וישיא עיניו!;יא ׳ יחנה עובר בשער זאב טורף ומרצון .והוא על החיומה ביוטח קקיול זועק לאמיר: המופת החותך. חכם אנכי כאחד החכמים האמינו דברי כנים ונאמנים. - :. "•ד¬ הה לכם האות : כי לחכמים נשים רעיות. הקנה אשד התאוננו על תרגן הניד־ וגלות ישריזל. והמקונן ,קיאו מרי הנ,יא ירמיה לאתר : ד' ממרום ישאג ממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על ניהו. צלחה עליו רות השיר וישא משלו על הציצה, הלא ערפו ערס תונה ויציעו יצע קנה, ויתלק עליו הלילה לשלש לשמורות - ,משמירה הראשונה ראה שנת מניאה ני שרשה כנסיה על ל5ות ,ני אדם, אן על לגו אריצה תלסרוש׳ ודומיה ר,ה סגיגו והגי, אהלו, לא שמע קול זולת קול האמור אשר יגהה על ,לילו׳ וגס ,משמירה שניה גדלה צעקתו ואנאתי ג,דה עליי על ס,ר גת עמו, נצ סניגו יראה ,מיק נעימת האלום יניא, והוא ל,רו הקין וריקה נסשו מכל עונג ומלאה צרה , חין עמו וזול רק קוג הכל,ים, מר י,כיון ,אשנה ליל• והיה לאור ,וקר ,משמירה השלישית גהקיצס ורננו כל סוכני אדמה, כלס סמתיס עלי גיל, אי לזאת גדלה מכתו יתתחזק עליו לאמר: על ,ת יהירה כ׳ אש, גלמודה, ועל כל משמר ומשיי- היה נאוזז ונטבע ,נול ינינו, עד שנמעט נזמע אליו קול ממרומים ק-א ,קול: אוי ני המרגתי חת ניתי ושרפתי את היכלי והנצתי את ,ני! ומיתה ,שיו לשיר קינה, ולנו לא נשאר ני אס תומר השיר הקינה וסמניה אשר נתנו לנו,אתרו וסימן צדגדיהס.