Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 2 (1846)
- Issue
- 5 (1846)
- Date
- 1846-01-01
- Page
- Seite 59 (sequence 59)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/4785731-6613229-4789015--0434-4789075- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
59 אביב עולם יפרח יעכזוד ולא יחליף ושמש לא ידע מבואו וזרח בגבורת נצח. שם בעדן גם אלד,ים פרחיו לא יבולו האהבה תפרח בינינו וחיתח לגפן אדרת ומעץ החיים אשר בתוך הגן לתפארת אף אליו בן אדם בלי מעצר תשלח יד ואכלת טפריו די שבעה וחיית — לעולם. תנא דבי ר״י אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנא' יצו ד' אתך את הברכה באסמיך. (3״מ מ״3 א') המאמר הזה סתוס מאוד גס מהותו ותפנימו, גם תוצאותיו מפסוק זה יאשר ישפוט נצדק כלמשכיל. ונם ראינו שמאור עינגו יס״י סכל את ידיו נפירוסו ונכנס נפרצה דוזוקה. אמנם לני אומר לי כי יסודתו נעומק ההשכלה. הגה מצאנו שהחכמים התלמודיים נרו להם דרך חדשה נהוראת מלת את המשמשת יתקים עם, וזה שיורה על שווי והדתות נין הנושאים הפועלים נאיזה תואר מ< התוארים, וממקור נאמן זה ננעה דרשת התלמוד (ע״א ו' א') ונמקומות אחרות: אתך נדומין לך. והנה נאשר קצרה עיננו לראות ולנינו מהנין נרעוה העולם, אס רעות הנה נאשר נדמה ננפשינו׳ או אולי לתכלית ההצלחה נקרו ילטונ לנו, פן הוא נאושר הזמני אשר אשרונו ננות העתות וילדי הימים < ים עושר שמור לנעליו לרעתו׳ והוא אנן נגן> וצור מכשול על דרך חיינו. על כן אך הנל יהתיון נני אדם ללכת נדרך לנס נדרשס פני עליון לשאול משאלה אשר מציה תשוקת רוחם, מנלי משים כי קצרה הכרתו< יונל יראה האותיות אשר יזנאנה. אמנם ני כן ינורך ננר מעם עושהו ומאת הצור מקור כל הנרנות, אם הנינה והאושר ינואוהו לפי כשרונו ותכונתו. על כן ננל עת ישליך האדם את יהנו על האלהים ורק אליו ישים מגמת פניו, ני מי יידע זולתו יתעלה את האושר האמתי אשר ינון לפי מזגו וטנעו׳ ואשר יכול אדם פאתו לסי כשרונו ותכונת חייהו וזה לדעתי נמת הפי (דנרים כיח ני) ונאו עליך כל הנינות האלה והשיגוך ני תשמע נקול ד' אלהיך. ני ידוע ששורש נשג ענינו הגעת רנר נדנר ׳ וזה אשר אמר היית שינואו עליו הנרנוה נש ווי אל הכנותיו הטנעיות והמוסריות לקנל אותנה, וזה השתמשו נמלת "והשיגוך* ותלת כי ימקוס הזה איננו נתינת טעם, אמנם הוראתו נמו אשר, וכוונתו שישיגו אותן הנרנות נתגלית ההרמות לנשרוניך ׳ אשר מהם תשמע ני קול די הוא הדונר אתך מתוכם נאשר תהיינה תוכנות להשאירך נתנלית האושר תאמתי והשלם. ילא יפלא עוד נעיננו נפל הדנרי' שהתחיל נתגאי אס שתוע תשמע וגו׳ ונאו עליך וגוי ונפיל הענין וסיום ני תשמע נקיל ד׳ אלהיך, אמנם לפי גאורי ים נסיום המאמר כונה אחרת ואיננו מוסנ כלל על תנאי וסנת ניאת הנרכות.