Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 48

48 אנשי כליעל אין חרצביות למותם בטיוב.יבלו.ימיהם בנעימות שבותם לא ירעו מעמל; נ?שם רקה וערה פי.עץ חיתם ך,מל כארץ הגזרה: — רזבואיות מה למיו? — לכן בטח .ישפנו בזוית בלמיו — עדי לרגבות ירקבו < — פסת הגדיש ומלאת הקמה הודק .וגם תירש בגורן יממה; מטה המפה שבט הגבר הרגן עקה ממוץ אותו ער רק להסיר ולקחת — מבר המעטפה מרה ברחת — וגם יונף בהנפה. — לא לנצח ירושתו לא.ידיקוהו כלה לא למען השחיתהו עבו עליו עגלה; לחם שמ:ם לנפש תון מבין הרחיב מתן מזיון: — בעבר במסבו ־־ 3םלןי על שלחנו יברכו מטובו — ישבעו מעד־נו. — פן יזמימי הארץ אנשים הישרים אשי נפשם מלאה כראשי העומרים; *טיט היון ותנומת אנס רפש׳ אשד לרק;י0 יגלו נל הנשלך אל תונס ולהשוותה פנימית;את אין תרופה ומנוד, ני נרק;;עצמות מנפש עד Auf, hinweg, das ist nicht Ruht, denn :שר תנלה; ויתורנסלפ׳ז; flt Ist unrein; — solche verdirbt, und das Berderbniß ist um <» heftiger. Bgl — - ישעי' נ׳וז;') אשר אמד אליהם זאת המנומה)