Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 45

אז ־־־ ו>0 לא / גם נו ה׳ נשמת אד0 כישף הוזייס. מנשמת רויז המומה ידען גאישון מושן; אם הנפש אשי יקעוף תלאן התשתית פה, שמה נעדן p אלהיס תשו3 לפרוח, והרעים הנאמנים, אשי הפריום המות גאון תחתיה» נמלומי שמים, ישו3ו יתראו פנים, וומדות ל3, איש על לואיי אתיו יפולון — אז גגי 3ששון 3ת עיני! אשר לא תראי מות, ושפתות׳ אשר לא תתורו! עוו׳ הגידו: קומה אחי, חושי לזרועותי את נפש אהוגה, ו3תסורה ה3רית נ3ואה, ני לא ינתקיהן מלאו המוחה עוד• יומה השאל איפוא אנוש (נבזה'״) נעזגז" "שתים הנה משאלותי: סנלנות וק3ר• אל נא תמנע אתה! מני׳ זמן קשה ל3! מתה נל דמעה מעל עיני, ואחר — סגור את שמורוהיהס; הרגיע ראשונה את לגי הסוער, ודנאהו. — אמנה הגאים, עת הנפש החופשה» כלהקה אראלי יה כנפיה משא, והשנה החדשה נהנל יפה וגרה, אה מרוצתה תחל; אז את משאלות׳ אגידה, אך לא אחת גה! למעני-*ני הלא אנכי, אהיה למדי, מאושר — וצולה. — יי מ- מסטאניסלוי. Bon Sim. Bacher in St. Nicolan. "ויסרו למשפט אלך־.יו ירדני" "ולחם יורק כי לא לנצח אדוש ידושנו:" ישעי׳ 5ןן 24—26 מהמית הד,דיה .עת אוןרח החוצה ועם נבכי .ע״שתנותי לגאיות ארוצה; עלי חציר פץ אלומות בעת בציר ועלדי לצרומות: — י אזי נפשי עדינה — דאגותי א^יכחה פי אראה בכל פינה - מלא פלג הברכה.— פי אראה בכל פינה - מלא פלג הברכה.— היום עתה פנה פסה חיו^ך האדמה T T t ד I *; T * TT ־'ד הקוצרים הלכו ביתה גירותם נאלמה אין הידד ר,ול צב וצפךדע רק בדד מתוך פצה יע\תרע *) Wir empfehlen dieses schSne und in jeder Beziehung gelnn' gen« Gedicht der Aufmerksamkeit »eS Leser«, Stern