Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 37

— 37 — מצב אמונת ישראל. Don Abraham Friedler Schuldirektor in Bittse. . (-slvon) אכן ימים מקרו3 צאו ול3 העם נפרדו והיו לראשים שלשה. סראכ1 האחד, המה הכת הר3נים אשר עוד משנות קדם העמיסו על נפש העם משאות סיגים ונדרים אין קן, ו333לי גזרות וחרמות את ידי יעק3 אסרו. המה מלאו את ידם לעשות פנים לתורה אשד לא שערום אכותינו, ועצודת ד' הכבידו כמנהגים שונים, עד כי קצה נפש העם לנשוא משאת ע3ודת הקודש כפי דרכם. והלאה מנ3ול יכלתם למלאות כל אלה. המה חשנו לעשות מומה כצורה כגדדיהס צעד אמונת ישראל, וככר פרצה החומה מכו3ד המשא. מאשרי העם הזה מתעים׳ כי תחת אשר הוטל עליהם להנהיג ישראל על גפי מרומי המעלה, המה יוליכוס כשפל המדרגה וגלי מצע שפלותם שוככים כהוזיס דומם. על מצ3 העם המוסדי לא ישימו עין, ועל תקוץ המדות וחינוך הילדים נסוגו אחוד. ולעתים מועטים ני יבואו לכשר כמקהלות תונחה ומוסד׳ לא כהשנל ודעת ישלחו אחריהם חוצה■ לשון עלגיס לשונם׳ חציו מדכריס ענריות, וחציו שדודית לשון שדוד, נצעד מכל מן ויופי המליצה, ותחת לשמוע מוסר השכל כוננו מיצי חכמתם לפרש פסוקי מקרא על אופנים שונים, ישרגו הנתונים כמשנצות דרושים ופרושים וכל הגיונם עטוף כמעטה עלטה וצעיף ערפל אשד ילאה כל משכיל להכין כל הגות לכוחם, אין תואר והדר להם. חן שחוט לשונם לדכר סרה על השרידים כעס אשר נכיר מצאו ידם להעלות העם על תפארת דוס המעלות, ואשל יפוצו מעיכות חכמתם חוצה ללמדם חכמה ומדעות. אך כזאת יאות להם לדכר על ל3 ישראל להיות כורדים ומוזר ממכרת האנושי ומנדית המדינה. ואס חכמינו הראשונים כעוד ישראל נפון כין גויס עוכרי אליל תוהו׳ ואפלה מנודח עוד פרושה ככל מושכותס, כרוחב כינתס מצאו נכון לתת מתג ורסן על ידי איזה נדרים ישרים לכל יתערצו כמיס ההם וילמדו מעשיהם. המה הטיכו כמעללס, כדרכם השכילו, ני כהשנל ודעת שקלו ומדדו כל מפעליהם, ונפי מצ3 העם והזמן ערכו נל מעגלותיהס. ני כל מגמתם להסיר כל אכן נגף וצור מכשול מדרכי האמונה הישרה׳ כמועצות ודעת הזלו חכמה ודעת נקרב העם להט3 דיך הנהגתם, ולהישיר רוח האדם ליראת ד', ככל עסקי אחיהם הוציקו פלגי חכמה ויד תורתם פרוש על כל עניני האדם כפי מצכס ומעמדם