Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 9

9 מאמריהם השוגים, אשר יאמרו איש אל רעהו, כי ראש אוזר יאמר: "קדשי עליה מלמתה קומו וגעלה נצהרים' וראש אמד אשר אמר ל,וא אל מקום הקר, יאמר: אוי לצו ני סנה היום ני ינטו צללי ערן "ועתה נמהר נתישה עוד מעשינו לעלות עליה נעיד יום, וראש השלישי אשר אמר פקודתו לערוך מערנה ימשש ל,א יותר מכולם, יקרא מרוג תשוקתו להתער, נם הוא ,מלחמה: קומו ונעלה ,לילה, וב״ז להורות על עוצם תשוקת כולם ללמום את ,ת ציון וללכדה. ודנריהרד״ק שני: זנר צהרים ולילה, ני הם זמני הסנעים מש׳הנ מד,ר גאוסל יהלון ונו', אינם נראים, ני אין לדמות סנעי הטגע ומלאים, אשר ים למו ימם עם עתים שונות מהיום, לסי מהלך השמש, מיתוס האויר וקררו,!ו למלתמת אוי, התלויה רק ,הסכמת ,ני אדם׳ וו5ר אין להם עם השתנות זמני היום, קדשו, יען ני הזימון לפעולה נדולה ויקרה כמערכת המתנה למלממה ודומיה, נעשה תמיד ,ימי קדם ,פעולה קדושה כתפלה והקר,ת הקרונות אל הניתן ליעף נא, ע'נ הושאל שורש קדש ,פיעל היוצא להורות על הזימון, ור׳ל עשו פעולה קדושה להכנת המלחמה, וכח״י זמינו. פעל נגזר משם זמן, ני גם יעיד הזמן הראוי והתצטרך לפעול ,ו פעולה תה, הוא חלק מהזימון, -Die gehiirige Zeitbestimmung zu einer gewiss,» Hand ,«lung» ist selbst eine Vorbereitung zu derselbe הי עצה, שם הקנון המורה על עצים הר,ה, כמו שם דנה על דנים הר,ה ונדרש"׳ ויתרגוס Gehölz. ושפכו, שורש שפך הנחתו הראשונה על שפינת ד,ריס הנגרים נמים ודם והושאל אמ'נ להורות גם על שפינת וצגירה ממדים דקים כאפר ועפר, נמו אל שפך הדשן (ויקרא ד'• ופה נאתר על השלכת וצגירת העפר תוך החפירות .אשר מסגי, לעיר מצור לעשות ממנו מקום נ,.יה לעלות מש ס אל המומה. סוללה, שרשו סלל התורה על הרמת מקום נמוך ושפל, נמו סולו סולו (ישעי' נ״ז) התורה על הרמת הדרך וישרותו ע״י השלכת עפר ואגניס גתהמורותיו, ונאתר גס על הרמת זולתו "חינה מוסרית עיי שיר ושגח תהלה ותפארת אשר מתנו לו, נמו סילו לרונג ,ערגות, erhebet im Lobe, ) ואפשר ני גם מפלות נל״ם (תהליס פ״ד) הוא תענין הרמת הרוח הנדכה מתלאות הזמן ויתורגה: glücklich der Mensch, der durch ,dich Starke besitzt und dessen Muth sich im Innern erhebt הפקד, ר״ל כי היא העיר אשר עתה יפקיד ד' עינה עליה, יען כי כל יושגיה יעשו עושק ,קר,ה. ז׳ כהקיר, שורש קור ,הפעיל יורה לדעתי על נגיעת מים מתחת לאין ,ין נקרות צור עד התק,צם אל מקום אמי הנקרא ,׳ר או ,אר: Brunnen, ונגזר משם קור, kalt, יען ני המיס האלה נעדרי המוס ,ט,עם, או שנוכל לומר גהיסך, כי ממים נוגעים אלה הקרים גטגע!גזר שם קור ,כלל, להודות על העדר המיתום, ומקום הו,ואה ,עצתה יקרא מקור׳ ויאתר הנגיא עד"מ, ני פעולת הרעה נעשה נעיר הזאת לנוגע, ננגיעת מיס ,מקורס, ותמיד ישמע גה חמס ושוד מלי ומנה אשר יעשו ויסנגו חיש צרעהו. N' הוסרי, הטי,׳ דרכך עפ״י חוקי התופר והמשרים, למען לא יפדד ) (תהלים ס'מ) ניע של שייו לאלהים, ולמיד לרוכג יורה על הפעול כמו הרגי לאגנר כדרך לשון סורי, זמרו שמו.